היה הייתה פעם ילדה בשם רותי.
רותי הייתה ילדה שמחה ומתוקה, היא הייתה רוקדת ושרה, תלמידה שקדנית ומצטיינת בלימודים.
יום אחד רותי צפתה בטלוויזיה וראתה דמות מפחידה.
הדמות הייתה מרושעת מאוד, המראה שלה היה מאוד מפחיד, היא לבשה שמלה שחורה, היו לה גבות מאוד מוזרות, שיער שחור ארוך מאוד עם כובע שחור כמו של מפלצת.
רותי התחילה לפחד מאוד מאותה הדמות, ובכתה המון וחששה בליבה שיקרה לה משהו, היא הפסיקה לרקוד ולשיר והייתה מאוד מאוד עצובה ואפילו בלילות הייתה מתעוררת מחלומות על אותה דמות.
במשך מספר ימים רותי הייתה מאוד מוטרדת ואפילו היה לה קשה מאוד להתרכז בלימודים.
אימה של רותי שמעה על כך ואמרה לרותי:” רותי, אין לך ממה לחשוש, זו רק דמות דמיונית, הכל בראש שלך, אנחנו פה איתך, יש לך משפחה, היא מגנה עליך ושומרת עליך תמיד, אל תפחדי מתוקה שלי”.
רותי הרגישה הקלה על כך שאימה הסבירה לה שהדמות לא יכולה לעשות לה כלום, אך דבריה של אימה לא עזרו בכדי לגרום לחששותיה של רותי להיעלם, ורותי עדיין פחדה.
רותי רצתה שכבר יגמרו לה כל הפחדים, היא רצתה לחזור לרקוד ולשיר כפי שהייתה לפני כן. היא החליטה שהיא נלחמת בפחדיה בכך שהיא לא תחשוב יותר מידי על הדמות ותחשוב על דברי אימה שכן אותה דמות, היא דמות דמיונית שלא יכולה להגיע ולאיים עליה או לפגוע בה.
לאחר מספר ימים, רותי הרגישה שפחדיה מתחילים להיעלם, כיוון שראתה שעוברים הימים ולא קורה כלום, וסוף סוף לא חששה יותר מעולם, ובנוסף לכך הבינה כי הדמות היא סתם לא אמיתית והפסיקה לחשוב עליה.
ומאז רותי חיה באושר ללא דאגות וחששות וחזרה להיות ילדה שמחה, שרה ורוקדת ואף הצטיינה בלימודים כפי שהייתה קודם.
אימה של רותי שמחה מאוד והייתה גאה בילדתה שניצחה את הפחד מהדמות.
