רועה הצאן- לינוי פרדה
היה פעם ילד קטן שהיה רועה צאן ששמר על הכבשים והעזים שלו, הוא היה ילד קטן שגר בכפר קטן באתיופיה. ההורים שלו אמרו לו אתה ילד גדול ומספיק אחראי לשמור על הכבשים והעזים. אם נראה לכם שלהיות רועה צאן זו עבודה קלה , דעו שאין זה קל בכלל, הכבשים אינם ממושמעים, צריך לדאוג ולראות שכולם איתך בכל פעם ואסור להוריד את העיניים מהם. יש לדאוג להם לאוכל ושתייה וגם לשמור עליהם מפני חיות טורפות. כך שלילד הזה באתיופיה היתה אחריות גדולה, אחריות שהוריו נתנו לו. אבל הילד הזה לא יודע מה מחכה לו בחוץ ,בשדה , למרות שהוא היה ילד קטן שאכפת לו מהכבשים והעזים שלו ולמרות שתמיד שמר עליהם ולקח אותם למקומות שיש בם הרבה עשבים כדי שיאכלו ויהיו שבעים. למרות הכל עדיין היה ילד קטן, ילד שכל האחריות נפלה עליו, כמובן חשוב היה לחזור הביתה לפני שהשמש שוקעת. יום אחד קרה לו משהו נורא, הוא כל הזמן מאוד פחד ממפגש בין השועל שהסתובב בשדות לבין הכבשים והעזים שלו. כמו שאתם יודעים ודאי השועל ידוע כערמומי ורשע , והוא לא ידע מה יהיה שיפגוש את השועל, והנה באותו יום את אשר יגור ממנו בא לו, הוא פגש בשועל היוצא מבין העצים, הוא נתקף חרדה, הוא ניסה בכל מאודו לשמור על הצאן שלו, הוא ניסה להבריח את השועל בכל דרך אפשרית, השמיע קולות, עשה תנועות עם מקל הרועים שלו, אך דבר לא עזר , השועל התקרב ולחרדתו טרף את אחת הכבשות לעיניו. השועל פשוט התחיל לנשוך אותה ופצע אותה קשות. הילד רועה הצאן התחיל לנסות שוב להבריח את השועל הוא זעק וביקש עזרה אבל אף אחד לא היה, איש לא היה בסביבה שיכול לעזור לו. הילד הבין שאין לו בררה אלא לנסות להפחיד בדרכים נוספות, הוא צעק והכה בשועל, למזלו הרב השועל אכן ברח , אבל הכבשה התמימה והמסכנה נפצעה מאוד קשה, הילד היה מאוד עצוב שהשועל הרשע הזה פצע אותה. הילד ושאר הצאן חזרו הביתה והילד סיפר להורים שלו מה שקרה לו , ומה שקרה לכבשה , כמובן שההורים שלו מאוד גאים בו למרות שהכבשה נפצעה קשה.ההורים טיפלו בה אבל עדיין היה קשה לכבשה ללכת, לאחר המון טיפולים בבית. בסוף של דבר הכבשה לאט לאט התאוששה ועמדה על רגליה בזכות הטיפול המסור של הורי הילד, עד שהגיע היום והיא אפילו יצאה לרעות בשדות ,לאכול עשבים עם עוד כבשים אחרות והילד שמר עליה מאוד.יום אחד קרה לה מקרה עצוב ,בחזרה הביתה הם חצו את הכביש ומשאית באה ודרסה את הכבשה כי הרועה צאן לא ראה שהמשאית מתקרבת ,לרועה צאן היה מאוד קשה מה שקרה לו בסוף..’אך הוא האמין שהכל מאת ה’ , מה שצריך היה כנראה לקרות קרה, מי יודע אולי בכך שהיא מתה היא נגאלה מיסוריה ומכאוביה בעקבות המפגש עם השועל. בכל מקרה רועה הצאן הצעיר לקח זאת קשה מאוד. תקופה ארוכה לא יצא לרעות את הצאן למרות שהוריו ניסו להוציאו ולתת לו את ההרגשה שהוא מסוגל והם סומכים עליו. רק לאחר זמן רב כשקצת בגר הילד הוא חזר לעיסוקו האהוב והאחראי, רעיית הצאן.
הגיבור של הסיפור הזה שקרה לפני 30 שנה הוא אבי ששמו אבי פרדה(מקה). אבי חוזר ומספר לנו את הסיפור בכל פעם מחדש, הסיפור השאיר חותם על לבו, אבל מצד שני הוא מלמד אותנו על ידי הסיפור שתמיד כדאי לקחת אחריות שנותנים לך, גם אם אתה צעיר, גם אם אתה חושב שאינך יכול להתמודד, יש לדעת שהכח טמון בנו. גם אם לפעמים יכולות להיות תקלות לא תמיד זה באשמתנו וזה לא צריך להרפות את ידינו לקחת אחריות, תפקיד ומסירות.
