מאת: אגם זיגלשיפר
כיתה: ג’
מחנכת: נטלי ויצמן
רכזת שפה: נעמה בר-נר
שם בי”ס: ממ”ד דרור, ירושלים
כתובת מייל: [email protected]
ישוב: ירושלים
רונית והצב
פעם אחת, היה ילדה ושמה רונית והחיה האהובה עליה זה צב .היא יצאה למרפסת וראתה צב קטן. היא הייתה מאושרת בגלל שהיא ראתה צב בפעם הראשונה. הצב פחד מרונית ואז דפק לה הלב מהר כי כל פעם שדופק לה הלב מהר זה בגלל ששמח בלב .
אימא של רונית קראה לה לבוא לאכול ארוחת בוקר, והיא סיפרה לה שהיא ראתה צב בפעם הראשונה. “יפה” אמא שלה אמרה “את רוצה שנלך לתפוס את הצב? “
“כן “רונית אומרת “כן”
רונית ואמא שלה יצאו ביחד למרפסת והן ראו שיש שני צבים ותפסו את שתי הצבים ורונית הייתה שמחה וגם מאושרת.
רונית שמה צב אחד בתיק שלה ולקחה אותו לבית הספר להראות לחברים שלה ,בשיעור רונית סיפרה לכולם שזה הפעם הראשונה שהיא רואה ומוצאת צב ,ובבית מחכה עוד צב ,והיא תשחרר אותם בים .
אמא ורונית לקחו את הצבים לים ושמו אותם קרוב למים , שני הצבים יחד הצליחו ללכת מהר אפילו שצב לא יכול ללכת מהר, ונעלמו בגלים .
עבר חודש והיה קיץ ,הן נסעו לחוף הים ,אמא נחה ורונית משחקת בחול. ופתאום צב גדול הגיע מהים. ורק עכשיו היא נזכרה שהיא שלפני חודש שהיא תפסה שני צבים ושחררה אותם בים ועכשיו היא רואה עוד צב גדול. רונית אומרת “לא יאמן אתה הצב השני ששחררתי בים”
השמש שוקעת והלילה מתחיל, היא חולמת על צב אחד מדבר. הצב אומר לה “שלום” היא ענתה לו “שלום “
הצב אמר לה “תודה ששחררת אותנו לים ”
בבוקר רונית התעוררה וזכרה את החלום והלכה לבית הספר שמחה .
