רגעים של פחד

יום אחד חזרתי מבית הספר, עשיתי שיעורי בית וראיתי תוכנית טלוויזיה אהובה עלי. אמא שלי
הביאה את אחי הקטן מהצהרון והתחלה להכין לנו את ארוחת הערב. אחי שיחק במשחקי מחשב
ואחותי התינוקת שיחקה בלול עם הלגו מיוחד לתינוקות. יהיה ערב מושלם.
אמא הגישה על הצלחת את משאני אוהבת: ירקות מוקפצים, גבינה צזיקי, ולצד זה – טורטיה
מחוממת על המחבת, חתוכה למשולשים. התחלתי ליהנות מהארוחה הטעימה מאד. אמא המשיכה
עוד לסדר דברים במטבח.
לפתע הרחנו ריח מוזר שהתחזק עם כל רגע. אמא בדקה במטבח. הריח לא בא משם. אמא כיבתה
את המזגן בסלון. הריח גם לא משם. בדקנו בחדר שינה של ההורים. הריח לא מגיע משם בכלל.
בדקנו גם בחדר הילדים. גם פה הכל טוב. הריח המוזר הזה היה חזק מאוד ליד דלת הכניסה לבית.
פתחנו אותה. בחוץ הכל בסדר. אז מה זה יכול להיות? ריח כזה של פלסטיק נמס. מגעיל ומוזר…
ואז אמא שמה את היד שלה ליד הלוח חשמל. מהלוח הגיע חום. וגם הריח!!
אמא פתחה את הארון השמל. אני נבהלתי. ראיתי שם גיצים!! אויי ואווי!! מה יהיה עכשיו! מה אם
תתפרץ שריפה? מה נעשה? לאן נברח? המחשבות האלו הפחידו אותי…
אמא כיבתה את החשמל בבית. נהיה חושך מוחלט. אחותי התינוקת לא הבינה מקרא והתחילה
לבכות בבהלה. ניסיתי להרגיע אותה. אמא מיד התקשר לאבא, שבאותו היום היה בעבודה.
ספרתי לכם כבר שאבא שלי עובד בכיבוי אש בתור כבאי? לא? אז עכשיו אתם יודעים.
אמא שאלה את אבא מה לעשות, כי למרות שהיא כיבתה את החשמל עדיין יצאו גיצים מהלוח.
פחדתי מאוד!! אך ניסיתי לא להראות את זה לאף אחד. אבל בראש שלי רצו לי כל מיני מחשבות
ודאגות.
אבא אמר לאמא שצריך לכבות עוד כפתור אחד על לוח חשמל, כדי שלא יהיה יותר גיצים. הוא אמר
גם שהוא יבדוק מה אפשר לעשות והוא ישלח עוד מעט איזה חשמלאי, שיבוא עלינו לבדוק את הלוח,
כדי שנוכל ללכת לישון בטוחים.
בינתיים עזרנו לאמא לחפש נרות נשמה, והיא הדליקה אותם על השיש במטבח, כדי שלא יהיה לנו
חשוך. אני חזרתי לארוחת ערב שלי, שנאלצתי להפסיק באמצע, אחי הקטן שיחק בכיף שלו
במגנטים, וגם אחותי התינוקת הצליחה להירגע מעט, למרות שהייתה עייפה ורעבה. אבל כשאין
חשמל – גם טמי4 לא עובד ואין מים חמים לשתייה. לכן אמא נתנה לאחי בקבוק של אחותי הקטנה
ובקשה ממנו ללכת לשכנה שלנו להביא קצת מים חמים. כדי שיהיה אפשר לעשות חלב לאחותינו.
אחי ביצע את המשימה שלו בהצלחה רבה. למרות שהוא רק בן חמש, הוא ילד ממש גדול. אני מאוד
גאה בו.
בינתיים אבא שלי התקשר הביתה ואמר לנו שלא צריך לדאוג, כי הוא יגיע עוד כמה דקות. שמחתי
מאוד. אבא שלי ידע מה לעשות וברור לי שהוא יוודא שהכל יהיה בסדר.
ובכן הוא הגיע בכבאית ואם הצוות שלו. אבא וחברים שלו הכבאים בדקו את כל הכבלים בלוח
חשמל, וחיזקו את כל הברגים. אחי הקטן ניסע לעזור לכם, והחזיק את הכלים שלהם. אחר כך אבא
הרים את כל הכפתורים בלוח חשמל ועם מד חום מיוחד בדק עם שום דבר לא מתחמם שם יותר.
ברוך השם הכל עבר בשלום.
אבא וחברים שלו חזרו למשמרת שלהם, ואני נשמתי לרווחה. פוווו. שמחתי מאוד, שזה לא קרה
בלילה, כשכולנו ישנים עמוק. ברוך השם.