ראיית האחר

בעקבות הסיפורים ששמעתי על הרב משאש ,רציתי לשתף אתכם בסיפור שלי על מידת ראיית האחר.
היו היה באחד הערים בית ספר ושמו אהבה ואחווה ,שם הייתה את כיתה א’3 ,המורה שלהן יהודית הודיעה להן בבוקר שהן הולכות להפעיל את הצגת פורים של בית הספר ,שהיא ההצגה הכי שווה וכיפית שאותה מפעילות כיתות א בנות. שהמורה הודיעה זאת כל הכיתה ממש התרגשה ,לאחר מכן המורה אמרה: ” בנות בואו עכשיו אנחנו הולכות לחפש תחפושת לכל אחת בחדר התחפושות”, הבנות הגיעו וראו את התחפושות הן הבינו שצריך לשפר ותקן אותן , הן יקחו את התחפושות לכיתה וישפרו אותן שם. כל אחת הייתה צריכה לעשות משהו אחר, רותי הייתה צריכה למצוא חצאית מתאימה , שרה הייתה צריכה לתפור את שמלתה ,רבקה הייתה צריכה לעצב כובע , וחני לא הייתה צריכה לעשות כלום התחפושת שראתה הייתה מושלמת. חני הייתה ילדה שמאוד אוהבת לעזור אז היא חשבה לעצמה שהיא תוכל לבנתיים לעזור לחברותיה להתארגן להצגה. היא הלכה לרותי אך שנייה אחרי שהגיעה כל החצאיות נפלו והתבלגנו, חני הבינה שהיא לא מצליחה לעזור לרותי אבל בכל זאת הלכה לעזור לבת אחרת שרה, שרה ביקשה מחני שתביא לה את החוטים כדי שתוכל לתפור, חני הלכה להביא לשרה את החוטים אך גם הם נפלו ונהיה בכיתה עוד יותר בלגן, שרה הרימה את כל החוטים ולבנתיים חני הלכה לעזור לבת האחרונה שהייתה צריכה עזרה לרבקה , חני הגיעה וניסתה גם לה לעזור , אך גם לרבקה היא לא הצליחה לעזור , חני הצטערה שלא הצליחה לעזור להן והלכה לצד וחשבה בליבה :” איך לא הצלחתי לעזור לחברותי ורק עשיתי בלגן”. לאחר מכן המורה ראתה את חני יושבת  בצד לבדה ,אז היא ניגשה אליה ושאלה: מה קרה לך חני מתוקה ?” חני ענתה לה: “כשהלכנו לחדר התחפושות אני חיפשתי ומצאתי תחפושת מושלמת, אז חשבתי שאוכל לעזור לבנות אחרות להתארגן , אז הלכתי רותי אבל אני רק עשיתי לה בלגן והפלתי את כל החצאיות ,אחר כך הלכתי לשרה אבל גם שם עשיתי בלגן. הפלתי את כל החוטים על הרצפה לאחר מכן הלכתי לרבקה הבת האחרונה שהייתה צריכה עזרה אבל גם לה לא הצלחתי לעזור , הבנתי שאני רק עושה בלגן , מאוד התבאסתי אז הלכתי לצד”.
“אני מבינה אותך” ענתה המורה: והמשיכה, “אבל בכל זאת אני אדבר עם הבנות בכיתה”.
המורה עשתה מפגש ואמרה :” בנות עכשיו אני רוצה לספר לכן סיפור ובסופו אשמע את דעתכן עליו”. המורה סיפרה על ילדה שמאוד אהבה לעזור ושמה דינה .לכיתה של דינה היה את מסיבת חג השבועות והן היו צריכות להתכונן דינה ניסתה לעזור לחברותיה ,אך היא לא הצליחה היא מאוד התבאסה והחברות שלה בכלל לא ראו זאת .המורה הפסיקה את הסיפור וביקשה את דעתן של התלמידות ,רבקה ענתה שזה לא יפה איך שהכיתה התנהגה, רותי הוסיפה איזה מסכנה דינה ושרה אמרה שבטח זה הרס להן את ההצגה ,כל הכיתה המשיכה לענות והן לא הבינו שהסיפור מסופר עליהן ועל חני , הן רצו אל חני והזמינו אותה לסיים את ההכנות. חני והכיתה סיימו את כל ההכנות והן עשו זאת בכיף גדול ובהנאה גדולה , והייתה להן את הצגת פורים הכי יפה אי פעםמכאן אנו לומדים שהדרך יותר חשובה מהתוצאה, וחשוב להסתכל על האחר.