היה הייתה משפחה ושמה משפחת יעקבי. משפחה ירושלמית שאהבה לארח ולהכניס אורחים. היו למשפחה חמש נפשות: רנה- האימא, דן- האבא, רוני- האחות הקטנה בת ה-6, עומר- האח הגדול בן ה- 16, ובין כולם היה את אייל הילד האמצעי בן ה-10. לכולם היו תחביבים. לרנה- צילום תמונות, לדן-גלישה בים, לרוני- משחק עם חברות, לעומר- רכיבה על אופניים, ולאייל האח האמצעי… לא היה ממש תחביבים מיוחדים, אבל דבר אחד הוא אהב: כלבים.
תמיד אייל מאוד אהב כלבים, כל עת הזכיר להוריו על הכלב שהוא רוצה אולם, הוריו של אייל לא הסכימו לטפל בכלב. לעולם אייל לא הבין אותם כי תמיד היו הם מספרים לו סיפורים על כמה אהבו כלבים בילדותם. ועכשיו, בחלוף הזמן, הם כבר לא מעוניינים בכלב. אייל הסקרן מדי שבוע יצא לחפש כלבים ברחוב מגוריו. כל פעם שהיה רואה כלב, היה מלטף אותו והולך לחפש כלב אחר.
עד שביום שני, היום האהוב על אייל, הוא יצא מבית ספרו בסיום הלימודים, לחפש כלב פעם ראשונה באותו שבוע וראה באופק כלב יפה וגדול, בצבע לבן עם כתמים חומים בדיוק כמו שאהב, אך לא היה בטוח אם יש לכלב בעלים. אייל הזדרז לכיוון הכלב הגדול וכעבור דקות ספורות, מצא את עצמו לייד הכלב, ולא תאמינו! לכלב לא היתה רצועה! אייל הנרגש ליטף את הכלב הפרוותי ללא הפסקה עד שנשמע קול שאמר: “שלום!”
אייל הביט מסביבו ונסה להבחין באיש שאמר זאת. אייל לא ראה אדם. לאחר מכן נשמע שנית אותו הקול: “שלום!” עכשיו כבר אייל נבהל. אייל הביט על הכלב, ושאל אותו בחדשנות: “זה אתה שמדבר?”
הכלב ענה:”כן” אייל הביט על הכלב ונדהם. אייל הרועד גמגם לו בשאלה: “רוצה שאני אביא אותך לביתי?” הכלב ענה:”כן! אני מאוד אשמח!” וקפץ קפיצות עליזות. אייל, שהיה עדיין מעט מבולבל לקח אותו בידיו הזעירות אל ביתו. בדרכם הביתה פגשה אותם אמו של אייל שיצאה לצלם תמונות בטבע ושאלה: “מי הוא הכלב שבידיך?” אייל ענה:”כלב… שמצאתי בדרך הבייתה.” רנה שאלה שנית:”ולאן אתה לוקח אותו?” אייל לא ידע מה לענות וענה:”ל… ל…”והמשיך אותו הכלב:”הבייתה” אייל הביט בכלב ורנה אמרה לו:”אתה לא מכניס כלב הבייתה!” אייל אמר:”אבל אמא אני ממש מחבב את הכלב.” רנה לא הסכימה. כאשר רנה לא הבחינה בהם, אייל סימן לכלב- נתראה מחר ליד בית ספרי. וכל אחד פנה לדרכו.
יום למחרת, אייל לא ראה את הכלב בבית ספרו והתאכזב. אייל היה מאוד מאוכזב בדרך חזרה הביתה, אבל במרכז הדרך ראה את הכלב! אייל שמח מאוד וחזר לביתו עם הכלב. אייל נכנס הבייתה ועוד לפני שהספיק להגיד מילה, לפתע כל משפחתו של אייל הפתיעה אותו בקול קריאה:”יום הולדת שמח!” אייל שכח מיום הולדתו! אייל העליז שמח כ”כ, ששכח מהכלב שהשאיר בחוץ. לאחר כל הריקודים וההתלהבות הגיע הזמן לפתיחת המתנות. במתנתה של רוני היה בקבוק עם סמל מגן כמו שאייל רצה, במתנתו של עומר היה את משחק “הרמז” שאייל גם כן רצה. מתנתו של דן הייתה 100 שקלים שנתן לאייל, ולמתנתה של אמא הייתה מעטפה שבתוכה פתק ובפתק היה משורטט: “כלב שאתה רוצה.” אייל שמח כל כך, ורץ במהירות להביא את הכלב (אתם כבר יודעים איזה). אייל סיפר למשפחתו את כל הסיפור עם הכלב. אייל החליט לקרוא לכלבו קרמבו. ומאז קרמבו היה עם אייל לעד.
