קרבן מלחמה
בשביעי לאוקטובר עד היום מאה ושמונה ימים למלחמה.
לכולם קשה. החיילים נכנסים לעזה ונלחמים בחמאס כדי להגן על כל עם ישראל. גם בעלה של דודה שלי נכנס לעזה כדי להילחם בחמאס, הוא מאד אהב את מדינת ישראל. המשפחה מאד דאגה מה קורה איתו. בכל בוקר היינו מדליקים את החדשות כדי לבדוק מה היה בלילה. מאד דאגנו כי הוא לא ענה לטלפון.
יום אחד דודה שלי שמעה דפיקה בדלת.
מאד עצוב לי כי בעלה של דודה שלי נפטר והם לא היו הרבה זמן ביחד (רק שנתיים). יש להם תינוק שזכה לראות את אבא שלו אבל לא זכה להכיר איך אבא שלו מיוחד ממש. אולי שהוא יגדל אז הוא ירגיש מי זה היה אבא שלו.
אני רוצה שעם ישראל ינצח במלחמה וכולם יהיו בריאים.
