קיץ בחווה
משפחת יהודה יצאה לחופשת קיץ ארוכה לכל חדשי הקיץ החמים בחווה של סבא וסבתא .
הילדים שיחקו עם האפרוחים הצהובים החמודים ואב המשפחה ששמו תמיר דיבר עם אביו ואמו.
אם המשפחה טיפלה בעיזים בדיר.
יום אחד באמצע הלילה נשמעה יללה של חתול.
סבא וסבתא התעוררו. סבא אמר:”את גם שמעת יללה של חתול?”
סבתא אמרה:”כן, בוודאי”.
הם קמו ויצאו מהחדר לכיוון יציאה של הבית, פתחו את הדלת הראשית, ואז הם ראו חתול בודד, אזניו שמוטות, זנבו פצוע וכולו נראה מלוכלך. הוא היה רעב וצמא.
הילדים התעוררו מהרעש שהקימו סבא וסבתא עם החתול, שפשפו את עינהם ולהפתעתם ראו חתול.
“סבא וסבתא, אפשר לקחת את החתול ולטפל בו?- שאל אייל הבן הבכור.
כן, בוודאי, לא נשאיר חתול מסכן בחוץ. ענה סבא.
שירה, הבת הקטנה לקחה את החתול האומלל, והכניסה אותו למטבח והניחה לפני קערת חלב.
החתול שתה ברעבתנות את כל החלב, ואז השמיע אנחה של שובע.
אייל לקח את החתול בעדינות למקלחת ,קילח אותו במים חמימים והחתול נאנק מכאבים כי הזנב היה פצוע.
סבא בא עם ערכת עזרה ראשונה וחבש לו את הזנב.
הם ייבשו לו את הפרווה עם מייבש שיער ועכשיו החתול נראה שונה לחלוטין!
“בוא נקרא לו בשם. נקרא לו מני.” שירה הציעה.
כל מי שהיה ער הסכים לשם החדש.
עכשיו אפשר ללכת לישון, אמרה סבתא.
ברוך הבא מני .ברוך הבא לחווה.
מאת: ליאור בלאי, כיתה ד1 מורה: ברוריה בריימן
