פרק ראשון: קלרה התבלבלה
כל יום קלרה הלכה לגן והייתה שומעת כל יום את הסיפור של שמואל הגנן. יום אחד היא הלכה לגן
ורצה לספרייה אבל אף אחד לא היה שם. היא רצה בכל הגן אבל אף אחד לא היה. עד שהיא שמעה
רעש קטן ”קליק- קלוק ” אבל זה היה הרוח שנשברה.
מזל שהיה בית-הספר ליד הגן ששם הייתה אחותה הגדולה של קלרה. זאת הייתה הבחורה ואהבה
את קלרה. היא הייתה בת 21 וקלרה בת 4 .קלרה היא הכי קטנה. טוב אז היא רצה אליה וסיפרה
לה הכל (מזל ש היא הייתה בהפסקה). אז היא התקשרה לאבא ואבא אמר ”אני יודע, אמרתי לך לא
ללכת לגן ביום שישי, אין לך גן אז רציתי שתלכי לעבודה של אמא”.
בסדר אמרה קלרה והיא הלכה לעבודה של אמא וסוף היום היה טוב מאוד .
פרק שני: קלרה כתבה ברכה
למחורת ”דרינג” ”הטלפון צלצל” קרא אמא אז קלרה התעוררה והלכה לטלפון. המורה צלצל לקלרה
ואז נתקע אבל הו א התקשר לקלרה עוד הפעם.
אז הוא אמר שהם מחכים לה, שהיא תבוא לגן. אז היא אמרה לו ”אני חולה אני לא יכולה לבוא ואני
אישאר עם בני-דודים שלי”. מזל ששמואל התקשר אליה בשביל הסיפור. אז היה לה ממש כיף אבל
בסוף לא היו בני-דודים ולא דודים אז קלרה הייתה עצובה. אבל בעצם גם לא הייתה חולה אז הייתה
שמחה .
למאחרת היא באמת התעוררה חולה והיו בני-דודים והם קראו לה סיפורים וקלרה הייתה שמחה.
”דרינג” הטלפון צלצל שוב אמרה אמא אז היא הלכה לטלפון ודיברה ודיברה ודיברה עד ש היא סיימה
לדבר והיא נתקעה ואמר לה המורה תתקשרי אליי עוד הפעם ואמרה לה שאין גן בגלל ששמואל
חולה .
