בס”ד

צוות חיות- העל / בניה אסגלי ד בנים

הסיפור הזה מתחיל ביום שמשי נעים אחד בבקתה של חיות- העל שבמדינת חייסין ,מקום בו חיות ובני אדם משולבים בגוף אחד. בבקתה של חיות- העל שררה שלווה נעימה, חיות- העל סיפרו בדיחות ונהנו, עד ש… פתאום רעידת אדמה קטעה את כל הכיף. עייט העיט מהר לבדוק מה הבעיה. כעבור דקה חזר ואמר “חבר’ה העיר שלנו בצרות!!!” “למה, מה קרה?” שאל ברדס הברדלס מנהיג החבורה והעיט ענה לו: “כי צבא החיות בדרך אל העיר שלנו”. “מה?!” קפץ אבזו הזאב ממקומו. “איך יכול להיות?!” נבהלה גם סווינס הסוסה. “זה לא משנה ‘למה’ ‘ואיך’ אנחנו חייבים למנוע מהם להגיע לעיר שלנו, בכל מחיר!!!” שאג ברדס בגבורה. “אוקי” ענה לו אבזו. “אבל איך?” שאלה סווינס. “פשוט מאוד, נלחם בהם!” שאג ברדס. “כן” “קדימה” אמרו אבזו ועייט במקהלה והם יצאו בריצה מהירה לעבר הצבא. כשהגיעו גילו שזאת מלכודת! אבל בכל זאת הם ניסו. במהירות רבה הקיפו כולם את חיות- העל וכעבור דקה או שתיים, תפסו הנשרים את עייט וזרקו אותו לים! “חבר’ה!” צעק ברדס “רוצו מהר להר הגבוה!” חיות העל ברחו וקיוו שחברם עוד חי. הם טיפסו על ההר הגבוה והשקיפו למטה בתקווה לראות מאיפה החיות מגיעות. פתאום צעק אבזו “הי! אני רואה שהחיות יוצאות מהמערה שליד ההר געש!!!” “כן, נכון עכשיו אני רואה” אמרה סווינס. “אוקיי” אמר ברדס והוסיף “בואו נלך לשם לראות מה קורה”. השלושה רצו לכיוון המערה, כשהגיעו לחש ברדס “חבר’ה עכשיו צריך להיות בשקט”. אבזו וסווינס הנהנו בראשם ואבזו אמר “קודם כל נפיל את השומרים”. “קדימה” לחשה סווינס. הם הפילו את השומרים. “מה אתם חושבים שאתם עושים כאן!!!” הם שמעו קול עבה וחזק “אנחנו באנו לראות למה החיות באות לכיוון העיר שלנו!” ענה ברדס בגבורה “אה כן…” אמר שוב הקול ויצא מהמחבוא שלו וגילה סוף סוף את פניו. הקול היה בעצם שערול השועל. “נראה אתכם” אמר שערול וקפץ על סווינס ואבזו והפיל אותם. הוא תפס את ברדס וגרר אותו אל הקצה של ההר. כבר באמצע העלייה ברדס הרגיש חום ואחרי חצי דקה הם הגיעו לפסגת הר הגעש. שערול רצה להפיל את ברדס לתוך הלבה! אבל ברגע האחרון, ממש בשנייה האחרונה, כמו מכת חשמל הופיע עייט ותפס את שערול והפיל אותו אל הלבה. “אתה בסדר?” שאל עייט. “ברור!” ענה ברדס “ואיך אתה”? “בסדר” השיב עייט. “טוב, בוא למטה, בטח גם אבזו וסווינס ישמחו לראות אותך” אמר ברדס. “אין בעיה” השיב לו עייט. הם ירדו למרגלות ההר שם חיכו להם אבזו וסווינס בשמחה. “איך שרדתם?” שאל אבזו בפליאה. “עייט איך הצלחת לנשום מתחת למים?” שאלה בפה פעור סווינס. “אה… תראו אין לי כוח לספר את זה פעמיים. כשנגיע לעיר אני אספר לכולם את מה שעבר עלי במים” ענה לה עייט. “אוקי חבר’ה בואו נלך לכיוון העיר” אמרה סווינס. כעבור כמה שעות של הליכה הגיעו חיות- העל לעירם, עייט ספר את סיפורו ואז אמר ראש העיר: “אי אפשר לקרוא להם יותר ‘חיות-העל’ צריך לקרוא להם ‘צוות חיות-העל'” “כן!!” נשמעו קריאות שמחה. ומאז צוות חיות-העל ממשיכים להגן על עירם בשמחה עד עצם היום הזה. בניה אסגלי ד’ בנים נעם נריה