היינו במצב נורא! אני איציק, ישבתי על החלון של משפחת רבינוביץ’ והחבורה שלי הייתה למטה, אבל זה לא הכל. למטה היו שני שוטרים, אחד עם אקדח שלוף, והשני אמר לי עם רמקול שארד מהחלון. ירדתי , ואור, מנהיגת החבורה, הסבירה לשוטרים שאנחנו רוצים לתפוס את הגנבים, וגם השוטרים רצו לתופסם . הבנו מה קרה אז הלכנו הביתה . אור אמרה: “להתראות, לילה טוב”.
סליחה שלא הצגתי את עצמי קודם שלום. קוראים לי איציק, אני בכיתה ו’, ואני אספר את הסיפור. אלה חברי מהחבורה: אור המנהיגה שלומדת בכיתה המקבילה, רון ורונית התאומים הזהים שלומדים בכיתה ה’. אנחנו הגענו לסיטואציה הזאת כי יש גנבים בשכונתנו וחשבנו לנסות לפתור את זה.
בבוקר פסענו לבית הספר ודיברנו על מה שקרה אתמול בלילה. כשעמדנו בכניסה נשמע הצלצול והחלטנו להיפגש בהפסקה. השעות חלפו בעצלתיים, השיעור היה משעמם לפתע נישמע ברקע הצלצול!!!
בהפסקה נפגשנו כולנו והמשכנו לדבר על מה שקרה אתמול. ואז דן צעק: “יש לי רעיון גאוני, נזמין…” ודינה המשיכה (טוב, זה די הגיוני. הם תאומים זהים הם אמורים להשלים אחד את השני, לא?): “את המשטרה!” “גאון!!!! “,אור צעקה, “אתם פשוט גאונים!!!!!! טוב”, “נפגש ב- 6:00 בערב, ביי”. “להתראות” אמרתי.
חזרתי הביתה, זרקתי את הילקוט וצעקתי “שלום”. “שלום” אמרה לי אימי ושמעתי שהיא באמצע לאכול, “תבוא לאכול, יש קציצות בשר ואורז”.
הלכתי לחדרי לשים את התיק. יצאתי מהחדר, באתי למטבח והתחלתי לאכול. באמצע הארוחה הורי אמרו לי שהם לא יהיו בערב בבית. ביקשתי מהם להיפגש עם חברי בשש, והם הסכימו!
כשהגעתי למפגש לא בזבזנו זמן והתחלנו ללכת לכיוון תחנת המשטרה, כשהגענו לתחנה סיפרנו לשוטר בכניסה מה קרה, והוא הוביל אותנו לסגן המפקד. כשסיפרנו לסגן המפקד, הוא צחק ואמר: “אתם ילדים קטנים, איך תעזרו? תלכו, לכו ואל תטריחו את המשטרה בשטויות במיץ”. יצאנו ותכננו מה לעשות. פתאום מצאתי רעיון: “אור”, שאלתי, “אח שלך, אלעד, הוא שוטר?” “כן” ענתה אור, “אז נעזר בו!!! כי הרי לא נוכל לפעול לבד,” אמרתי בהיגיון. “רעיון טוב”, אמרה אור, “טוב, בואו נתקשר אליו”. הוא הסכים וסיכמנו להיפגש מחר
אחרי הלימודים התקשרתי והודעתי להורי שאני אאחר. הלכנו לבית של אלעד ופגשנו אותו. ספרנו לו מה קרה ומה התוכנית והוא הסכים!! אלעד סיכם ואמר: “היום ב- 20:00 נעשה מארב. תבואו מוקדם ותביאו בגדים כהים.”
כשבאתי למארב, אלעד אמר לנו לא לעשות כלום עד שנשמע סירנה. ב- 8:26 הם הגיעו. חיכינו. לפתע ראיתי אחד מהגנבים מטפס על המרפסת ואז נשמע הסירנה. תפסתי מישהו וכשהפלתי אותו גיליתי שזה שכני חשדתי כבר לפני כמה ימים בו הוא היה עייף תמיד, וראיתי אותו גם בזמן האחרון לחוץ. קראתי לשוטר שהיה שם שישים עליו אזיקים, ואז אור ראתה מישהו בורח. היא קפצה עליו והפילה אותו, ואחד מהשוטרים הכניס אותו לניידת. לבסוף, השוטרים הזמינו אותנו למסיבה לכבוד התפיסה של הגנבים. מאז לא היו יותר גנבות אצלנו בשכונה.
