פסח בלי יין

זה היה בערב פסח אצל סבא וסבתא, וכמו כל שנה קנינו יין. בערב יצאנו לבית הכנסת עם כל השכונה. התפללנו ושמחנו כי אליהו הנביא בא לבקר. התפילה הייתה ארוכה אז אבא נתן לי לצאת לשחק בגן המשחקים עם כל הילדים. אחרי שעה ההורים יצאו מבית הכנסת אז הלכנו אליהם. חזרנו הביתה ושרנו שירים, אחרי זה ניגשנו לאכול, פתחנו את המקרר ולא היה יין מהר בדקנו שיש את הכבש והחרוסת הם היו במקרר, אז הלכנו לשכנים לשאול אם אפשר לקבל יין לקידוש, אבל גם להם לא היה. הלכנו לשכנים האחרים וגם להם לא היה יין המשכנו לעוד שכנים וכבר בדקנו בכל השכונה ולכולם לא היה. כל אחד מהמשפחה הלך לבית אחר, אני הלכתי למשפחת ליבוביץ’ לשאול אותם אם יש להם יין. פתאום ראיתי מנהרה היא נראתה מפחידה, היססתי לרגע ונכנסתי, זו הייתה מנהרה מפוארת אם עיטורי זהב. המנהרה הובילה אותי למערה יפיפייה, היה שם ארון שכשפתחתי אותו מצאתי את הפתרון לבעיה של היין כי הארון היה מלא ביין. יצאתי מהמערה וצעקתי “יין, יין יש פה יין” והצבעתי על המנהרה, כל השכונה הגיעה וחילקתי  לכולם יין. אחרי שסיימתי לחלק יין הלכתי עם המשפחה שלי לבית של סבא וסבתא וקידשנו על היין החדש. אכלנו את החרוסת עם המרור. ואז סבא אמר שהוא יוצא שניה לחצר. אחרי כמה דקות נשמעה דפיקה בדלת הלכתי ופתחתי וראיתי את סבא מחופש לאליהו הנביא עמד בדלת, כולנו צחקנו כי הוא בטעות שם את הזקן ברגליים.