פיני והתחרות באנטרקטיקה

פעם אחת, באנטרקטיקה הרחוקה גרו שני חברים פינגווינים, לאחד קוראים פיני, ולשני קוראים קווין. קווין ופיני אהבו מאוד לשחק ביחד, בפארק ליד ארמון המלך. וכן, בסיפור שלנו יש מלך. למלך קראו פניוס. הוא אהב לקיים תחרות ארצית כל ארבע שנים. השנה הגיעה השנה הרביעית, ופיני רוצה להשתתף. התחרות כוללת שני משחקים ושני סיבובים בכל משחק. מי שמנצח קיבל רשות לבקר בארמון. לפיני הייתה בעיה: הוא רצה להשתתף, אבל פניוס היה מלך קצת אכזר לגבי המשפחה של פיני וקווין, משום שפעם אחת, האבות של פיני וקווין עבדו בארמון והמלך פניוס, לא אהב את מה שהם עשו, אז הוא פיטר אותם. פיני רצה להוכיח שהמשפחה שלו ושל חבר שלו, קווין לא עשו שום דבר ופניוס מרושע. חודש לפני התחרות הוא התחיל להתאמן לקראת התחרות. בתחרות היו שני משחקים: באחד היה צריך לדרוך על משושים מבלי ליפול. קל, נכון?! הבעיה היא שברגע שדורכים על משושה, הוא נעלם אחרי 2 שניות. למשחק קראו… טוב, תנחשו לבד, אתם בטח יודעים. סתם צחקתי, קוראים למשחק “משושה”. במשחק הבא, היה צריך לקפוץ מעל מוט, מבלי ליפול, רק שיש עוד מוט עבה מעל. למשחק הזה קוראים “פשוט לקפוץ”. הייתי אומרת שאם יש הרבה פינגווינים זה לא כל כך “פשוט לקפוץ”. פיני החליט: עוד היום הוא ילך לארמון המלך כדי לנסות לשכנע אותו שייתן לו להשתתף בתחרות ואולי על הדרך להחזיר את אבא שלו לעבודה. אבל באותו רגע, קווין היה בבית שלו והודיע לפיני שפיני לא יכול להשתתף בתחרות. כי הוא חולה בקורונה, ופיני היה לידו קרוב מאוד היום. הוא עשה בדיקת PCR. פיני יצא חיובי. פיני מאוד התאכזב, וקיווה בליבו שהוא יחזור מהבידוד עוד השבוע. אבל זה לא קרה, פיני חשב לעצמו: “מה אעשה, התחרות עוד שבועיים, ונדבקתי בקורונה. “אני לא אוכל ללכת אל פניוס המלך ולשכנע אותו שאשתתף בתחרות”. באותו הרגע, גם המלך בעצמו חלה בקורונה, ולמעשה חצי מאנטרקטיקה. “מה נעשה”, חשב פניוס, “עוד רגע כל בני הממלכה יחלו בקורונה”. שבוע לפני התחרות, המלך הודיע ברדיו: “כל מי שחולה בקורונה, שיעשה בדיקת פי.סי.אר, ואם תצאו שליליים, תעשו בדיקת אנטיגן, ואם שוב תצאו שליליים, אתם תוכלו לצאת מהבידוד”. אחרי שפניוס דיבר ברדיו, כל מי שהיה מובטל מהעבודה, יצא למבצע להשמדת הקורונה במקום הכי קרוב לביתם. מצד אחד, פיני שמח, משום שיש מבצע לחיסול הקורונה, ומצד שני, הוא מאוד הצטער שהוא לא היה יכול לעזור משום שהוא עדיין בבידוד. באותו שבוע, ארבעה ימים לפני התחרות, המלך הכריז על תחרות ביתית. הוא אמר שמי שלא יכול לעזור במבצע לחיסול הקורונה, שישחק את התחרות עם המשפחה. ובינתיים, בארץ הקוביות, ראש ממשלת הקוביות ראה את כל מה שקרה באנטרקטיקה, והחליט לעזור. לראש ממשלת הקוביות קראו  קובי. הוא רצה מאוד לעזור לפניוס. הוא שלח אליו מכתב בקשה לביקור, וקובי כתב במכתב, שהוא ראה הכל והוא רוצה לעזור למרות הקורונה. פניוס כמובן קיבל את ההצעה, ובסוף המפגש עם קובי, חצי מהחולים החלימו. אחרי יום התחרות פיני מאוד נהנה ושמח אחרי הרבה זמן שהוא לא שמח והיה רגוע. פיני חשב לעצמו: “אני נהניתי מאוד מהתחרות, הכל טוב, אבל אני חייב לעזור במבצע נגד הקורונה, ולאבא יש עבודה. עכשיו אני צריך לעזור”. ובסופו של דבר, הכל הסתדר וכולם חיו בשמחה ובלי קורונה.

-הסוף-