לפני הרבה שנים היה בארץ עוני כבד. אברך אחד, שקראו לו יוסף היתה לו משפחה ברוכה. בקושי הוא השיג אוכל לילדיו. ביום שישי אחד הוא הצליח לקבץ כמה פרוטות, וזה הספיק לו בדיוק בשביל עוף לשבת.
הוא רץ אל השוק, וקנה עוף אחד קטן לכבוד שבת. לאחר שחיטת העוף, היה ספק האם הוא כשר. אז הוא פנה אל הרב יעקב חיים סופר, שיתיר לו את העוף.
הרב הפך את העוף מצד לצד, התלבט, וכך אמר: ”העוף הזה לא כשר. אני לא יכול להכשיר אותו”.
האברך יצא מהבית של הרב עצוב מאד, וצעד לאט לאט לבית שלו.
איש אחד, שראה אותו ברחוב, הציע לו לשאול את הרב פולנסקי, הרב של ”בית ישראל”, אולי הוא יתיר את העוף.
גם הרב פולנסקי הרהר הרבה זמן, אבל פסק שהעוף מותר באכילה. הוא ראה שהאברך עדיין לא מרוצה מהתשובה. אז הוא לקח חתיכה קטנה מהעוף והכניס אותו אל תוך סיר התבשיל שבישלה אשתו…
האברך רץ אל ביתו בשמחה! הוא השיג עוף לשבת!
בסעודת ליל שבת נשלח אחד הילדים להביא את סיר התבשיל מהפתיליה של השכנים. אז התברר שהתבשיל נשרף! למחרת בבוקר כששלחו להביא את סיר החמין מהתנור השכונתי התברר שהעוף מקולקל…
ביום ראשון, יוסף סיפר לרב פולנסקי את הכל. הרב הרגיע אותו ואמר :”תירגע, אברך צעיר! תדע לך שגם אצלי כל התבשיל נשרף!”
הוא סיפר לרב שהוא שאל את הרב יעקב חיים סופר שהתלבט מאד אך לבסוף אסר את העוף.
אמר הרב פולנסקי: ”אם פה קדוש של הרב סופר אסר את העוף, הרי שמן השמיים הסכימו איתו”.
הרב פולנסקי שקע בהרהורים. לפניו עומד אברך צעיר ועני שבשבת האחרונה לא הכניס שום אוכל לפיו. כי מן השמיים מנעו ממנו לאכול עוף שהיתה שאלה בכשרותו. אם כן, גם אברך זה הוא ”פה קדוש” ! התפעל הרב פולנסקי מקדושתו של אותו אברך והלב שלו התמלא בצער על ניסיון העוני שהוא עובר. הוא לבש את מעילו, חבש את כובעו, ומיהר אל בית הרב קוק- רבה הראשי של ארץ ישראל.
”ברוכים הבאים, כבוד הרב, מה עשינו שזכינו לביקור של כבודו ?” אמר הרב קוק.
”עניין מאד חשוב ודחוף, כבוד הרב. יש כאן אברך עני בירושלים, שזקוק מאד לפרנסה. אברך זה הוא תלמיד חכם. האם כבודו יוכל למצוא עבורו איזו עבודה ?”
ענה הרב קוק: ”לצערי לא. מספר המקומות קטן מאד. ומספר העומדים בתור- גדול מאד. יש כאלו שמחכים חודשים ואפילו שנים. הלוואי ויכולתי להכניס את כולם. יבוא אותו אברך לפניי, אשוחח איתו ונכניס אותו לרשימות שלנו”.
אז סיפר הרב פולנסקי את כל הסיפור על יוסף, האברך העני, שמשמיים מנעו ממנו לאכול עוף שיש שאלה בכשרותו.
נרעש הרב קוק מאד, נעמד על מקומו ואמר: ”פה קדוש כזה חי כאן בירושלים עיר הקודש ?!” הסתובב הרב בחדרו- כולו רועד ונרגש. הוא אמר לרב פולנסקי שהוא ידבר עם הארי פישל, איש עסקים יהודי מאמריקה שהקים בירושלים מכון תורני שלמדו בו גדולי תורה, שיכניס עוד אברך אחד למכון. שמח הרב פולנסקי מאד. הוא רץ אל בית האברך כדי לבשר לו את הבשורה הטובה. שמח האברך מאד, ומאז היתה רווחה בביתו. הוא הקפיד לענג את השבת וגם עזר לעניים כשקנה עבורם עוף לשבת.
