יום חמישי, ט’ טבת ה’תתצ”ג 18.12.2132
יומני היקר,
היום, באמצע שיעור תנ”ך, המורה הרובוטית שלנו הודיעה לנו שתמר, ילדה בכיתתנו, התגלתה כמאומתת לקורונה. לפי רובוט החדשות הבית ספרי, מדובר כנראה על המוטציה ששמה ‘אופסילון’. בעקבות הגילוי כולנו שוגרנו במשגר חירום היישר לבידוד בבתים.
כשהגעתי הביתה ניגשתי ל’מרכז הדיגום’, זהו מעין ארון שיש בכל בית ובתוכו יש צינור ארוך שקוראים לו PVCR. יורקים לתוך הצינור שלוש יריקות ומקבלים מיד תשובה חיובית או שלילית. בינתיים אני שלילית! למרות שלדעתי אני ילדה ממש חיובית…
יומני, לא תאמין מה קרה כשפתחתי את ‘מרכז הדיגום’. מצאתי מאחורי הצינור מחברת ישנה ומרופטת של סבתא רבתא רבתא שלי, משנת תשפ”ב. על כריכת המחברת התנוססו המילים “יומן בידוד”. סבתא רבתא רבתא שלי כתבה ביומנה שחברה שלה מהכיתה התגלתה כמאומתת ולכן היא נכנסה לבידוד – בדיוק כמוני! רק שלמוטציה אז קראו ‘אומיקרון’.
בכל אופן, אחרי שקראתי את היומן של סבתי קיבלתי השראה והחלטתי שגם אני אכתוב יומן בידוד. אז הנה אני כאן! אתה לא תאמין איך הכל השתנה מאז התקופה בה חיה סבתא רבתא רבתא שלי…בעצם אני לא לגמרי בטוחה שהכל השתנה… אני אסביר:
אתה מכיר את אפליקציית ‘זום פלוס’? אצל סבתא שלי היה רק ‘זום’. אצלנו, לא רואים אנשים בתוך ריבוע בלבד, אלא אפשר לראות אנשים בגודל מלא כאילו הם ממש איתנו. אם משדרגים ל’זום פלוס בריבוע’ אפשר גם ממש לגעת ולהעביר חפצים אחד לשני!
סבתי כתבה על הלמידה מרחוק בתקופתה אבל אצלנו זה שונה לגמרי. אצלנו זה נקרא ‘למידה רב בירבורית’ ולא ‘למידה מרחוק’. בנוסף, אצלנו לא נכנסים לאתר של בית-הספר ומבצעים משימות, אלא רובוט הלימודים הביתי, אליו המורה שולחת את המשימות (באמצעות רובוט ההוראה שלה), מדפיס לנו את המשימות.
לפי היומן של סבתא שלי, התסמינים של הקורונה בזמנה היו: חום, צינון, שיעול, כאבי ראש, אובדן חוש ריח או טעם… איזה מוזר. עכשיו, עם האופסילון, התסמינים הנפוצים הם כאבים בבית השחי וזרתות מנופחות. התסמין המסוכן ביותר שממנו כולם מפחדים ונזהרים הוא אובדן חוש ההומור.
סבתא שלי תיארה ביומנה שכדי למנוע הדבקות הם נהגו לעטות מסכות על הפה והאף, אך אצלנו כל אחד מוקף בבועה אישית שמעניקה הגנה של 90%. לא יודעת של מה, אבל 90%.
והממשלה, בכלל… ראש הממשלה שלנו הוא לא נפתלי בנט, לראש הממשלה שלנו קוראים דידי נתניהו. במשרד הבריאות עדיין משנים כל יומיים את ההנחיות – בדומה לתקופה של סבתא רבתא רבתא שלי. ההנחיות עכשיו הן להיכנס לבידוד למשך 14 ימים. רגע, לא, שינו את ההנחיה וכעת הבידוד נמשך 10 ימים. שניה, לא, בעצם, שינו את זה ל -5 ימים. אני כבר לא יודעת כמה ימים. תו סגול, תו ירוק, תו טורקיז, תו.. די כבר! שיגעתם! (סבתא שלי השתמשה הרבה במושג ‘טירלול’ בשנת תשפ”ב, אבל נראה לי שזה מתאים גם עכשיו)
אני אלך עכשיו להירגע ולשחק קצת עם הכלב הרובוטי שלי.
אכתוב לך עוד מחר.
אוהבת,
אני
