דן יצא לחצר לשחק בכדור. זה כדור שקיבל מסבא לפני שנתיים ליום הולדתו. הוא קרא לו “חיפושית” כי הצבעים שלו הזכירו חיפושית. הוא אהב לשחק בו, והעדיף אותו על הכדורים האחרים שהיו לו. הוא שיחק הרבה זמן. לרגע עשה הפסקת שתייה ונכנס לביתו כדי לשתות. דן חזר לחצר ולא מצא את הכדור. הוא חיפש וחיפש ולא מצא אותו. והוא היה עצוב מאוד.
דן חזר לביתו וסיפר לאמו: “אמא, אבדה לי החיפושית”. שניהם חשבו מה אפשר לעשות. בינתיים דן יצא החוצה וראה שלט שכתוב עליו: “מישהו במקרה איבד כדור?” הוא ראה מספר טלפון על המודעה והתקשר. ואז שאלו אותו: “איך הוא נראה?” ודן ענה: “הוא בצבע אדום, עם נקודות בצבע שחור”. דן כבר היה בטוח שזהו…אבל האיש אמר: “לצערי זה לא שלך. הכדור שמצאתי הוא בצבע לבן”.
דן חשב וחשב ואז היה לו רעיון: לפרסם בעצמו מודעה: “מישהו במקרה מצא כדור? – שיתקשר בבקשה למספר הטלפון 08871792 ונענה לו”. דן תלה בחוץ את המודעה ולאחר מספר דקות מישהו התקשר אליו: “הלו. מצאתי כדור בצבע אדום עם נקודות בצבע שחור”. דן ענה ואמר בשמחה: “זה שלי. אני גר בציפורן 7 דירה 11”. האיש הגיע ודן פתח את הדלת. דן היה בטוח שזהו… אבל שם לב שהכדור עם מדבקה. אבל שלו היה בלי מדבקה. דן אמר לו “תודה רבה” והביא לו במתנה שוקולד קטן.
דן סגר את הדלת ושוב התייעץ עם אמו. “לא יכול להיות שהאדמה בלעה אותו”, אמרה אמא, “בוא נחפש אותו ביחד”. הם נעלו את הדלת, ואז הופיע ילד עם הכדור שלו. דן שאל את הילד איפה מצא את הכדור, וסיפר לו על הכדור המיוחד שלו. דן הזמין את נועם – כך קראו לילד – לשחק איתו בכדור.
