עליה לארץ ישראל

הי,
קוראים לי אורי ואני גר בארצות הברית בניו יורק, אני בן 9 ויש לי 2 אחים שקוראים להם דן ואריאל
ולהורים שלי קוראים שרון ואיתמר, ויש לי המון חברים בבית ספר. היום בבית ספר המורה הביאה לנו
הרבה שיעורי בית. בבית שלי התחלתי לעשות את שיעורי הבית שלי בסלון, כשלפתע הורי נכנסו לסלון
ושאלו: ״גמרת עם שיעורי הבית?״ עניתי להם: ״עוד כמה דקות, למה?״ ענו לי: ״כי יש לנו משהו חשוב
לספר לכם.״ אז גמרתי את שיעורי בית וחיכיתי לתשובות, הורי אמרו לי לדן ולאריאל: ״שבעוד 3 חודשים
אנחנו טסים לארץ ישראל.״ עניתי להם: ״לא בא לי!״ אבי אמר לי: אבל אתה צריך, אני לא רוצה, אני
אצטרך לעזוב את כל החברים שלי ואני לא רוצה, אמא שלי אמרה לי: ״אנחנו מצטערים אבל אנחנו נטוס
לישראל ואנחנו לא נתחרט, זהו נגמר הסיפור.״ עברו כמה שעות מאז וכבר היה מאוחר, אז צחצחתי
שיניים, נכנסתי למיטה שלי והלכתי לישון. התעוררתי בבוקר רגוע יותר, התלבשתי, אכלתי ארוחת בוקר,
והלכתי לבית הספר, התיישבתי במקום שלי בכיתה וחיכיתי למורה, שהמורה הגיעה לכיתה היא אמרה
לכולם לשבת במקום אז כולם ישבו במקום, והמורה אמרה לנו שהיום נלמד שיעור תורה, אז המורה
המשיכה ללמד, אז בזמן ההוא סיפרתי לעומר חבר שלי שאני טס עוד שלושה חודשים בערך, והוא סיפר
לי שגם הוא טס לישראל, רק שהוא טס עוד חודש . אחרי הלימודים הגעתי הביתה, ורציתי לקבוע עם
חברים, אז התקשרתי לכמה, והם הסכימו, אז נפגשנו, שיחקנו, ובסוף הייתי צריך לחזור הביתה אז
אמרתי להם שלום, לבסוף חזרתי הביתה ושיחקתי עד שהורי הגיעו הביתה ואמרו ששינו את תאריך
הטיסה לעוד חודש. כעבור חודש היינו צריכים לטוס, אז נסענו לשדה התעופה והתחלנו לעבור בדיקות
ביטחוניות. כשסיימנו עם הבדיקות, עלינו למטוס וחיכינו שהמטוס ימריא, כשהמטוס המריא הייתי קצת
לחוץ אבל התגברתי. לבסוף המטוס נחת בארץ ישראל. אחרי שעתיים נכנסנו לדירה החדשה וההורים
שלי עשו לנו סיור קטן בבית החדש ואמרו לנו שמחר נתחיל בלימודים. למחרת התעוררתי, התלבשתי,
אכלתי, ויצאתי לבית ספר רק עם תקווה אחת: שעומר יהיה בכיתה שלי. כשהגעתי לכיתה המורה הציגה
אותי מול כל הכיתה ואמרה להם שקוראים לי אורי. בהפסקה ראיתי את עומר! רצתי עד אליו ואמרתי לו
שלום, הוא הסתובב מיד ושמח בטירוף לראות אותי והוא הכיר אותי לחבריו ושיחקנו ביחד כדורגל והיה
ממש כיף, שנגמר ההפסקה חזרתי לכיתה וחיכיתי למורה. בסוף היום חזרתי ממש מאושר שהכרתי
חברים חדשים, בבית שיחקתי עם ואריאל כדורגל ואז דיברתי עם אמא ואבא על היום שלי ובסוף נכנסתי
לחדרי והלכתי לישון. בבוקר התעוררתי שמח לפגוש את עומר, ומאז הייתי מאושר.
הסוף

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »