פעם לפני שנים רבות הייתה עיר בשם עיר הסמייליים. כולם שם היו שמחים ומאושרים, עד שיום בהיר אחד סמיילי אחד ראה משהו חשוד, הוא ראה את הכספת פתוחה.
הוא חיפש רמזים אך לא מצא, ולכן הוא אמר לעצמו: “אלך אל חברי ואשאל אותו אם ראה רמזים”. הוא שאל את חברו אם ראה רמזים וחברו ענה לו שראה עקבות מוזרים בכניסה לרחוב של חברם השלישי. הסמיילים הלכו לחבר השלישי ואמרו לו: “יש גנב בעיר שלנו, ראית רמזים במקרה?” ענה להם: “כן. ראיתי את הכספת פתוחה”. ענו לו הסמיילים: “גם אנחנו ראינו אותה פתוחה”. החליטו השלושה להיכנס לכספת ולבדוק מה קורה שם. נכנסו ועקבו אחרי העקבות עד שפתאום ראו מישהו זר עם שק גדול בידו. הסמיילים צעקו אליו: “עצוררר!! מה יש לך בשק???” האיש הזר לא ענה אבל הם הבינו שהוא גנב את מה שהיה בתוך הכספת ושהקריסטל ששולט על כל עיר הסמיילים בוודאי נמצא אצלו ואם זה אכן כך זה הסוף שלהם. הם הזעיקו מייד את המשטרה. השוטרים הגיעו ופינו את הזר לבית המשפט. בבית המשפט שאל השופט את האיש הזר: “מה אתה עושה?” האיש הזר ענה לשופט שהוא מתכונן להשתלט על העולם ובאותו הרגע זימן בשריקה את הצבא שלו, צבא עצום של אימוג’ים אדומים מכעס שהגיעו כדי להילחם. הסמיילים המבוהלים זימנו במהירות את הצבא שלהם להילחם מולם. הקרב ארך כמה דקות ולבסוף צבא הסמיילים הביס את האימוג’ים הרשעים. האימוג’ים הרשעים התנצלו על התנהגותם הרעה ונזכרו שפעם הם בעצמם היו סמיילים צהובים וחייכנים. כולם נהיו חברים טובים מאד. הקריסטל חזר לכספת ועיר הסמיילים חזרה שוב להיות עיר של שלום ושלווה.
