רותי יצאה לקנות לעצמה חטיף לטיול. ליד המכולת ראתה ילד בוכה.
היא ניגשה אליו ושאלה אותו: “מה השם שלך? איפה ההורים שלך?”
הוא ענה: “קוראים לי דני”.
“מה קרה?” שאלה רותי, “אני לא מוצא את ההורים שלי, אז אני בוכה”. אני אעזור לך לחפש אותם. אבל לפני כן, מה דעתך על ארטיק?” “אני אשמח לארטיק שוקולד. תודה”.
רותי החליטה להתחיל את החיפוש בביתו של דני. הם הגיעו, דפקו בדלת ומישהו פתח ואמר: “הנה דני שלנו. חיפשנו אותך”. אח של דני שאל את רותי “מי את?” ורותי סיפרה כיצד מצאה אותו.
רותי שמחה שעשתה מצווה, ועזרה לילד קטן למצוא את ההורים שלו.
