עזרה לזולת
כמה שנים אחרי שהמדינה הוקמה חיה ילדה. לילדה קראו רינת . רינת היתה בכיתה ד’ ורינת אהבה לשחק עם חברות שלה ולעזור לאנשים אבל בעיקר למי שגר בבניין שלה. בבניין שבו גרה רינת התגוררה גברת זקנה והגברת היתה חולה. פעם אחת רינת וחברותיה חזרו מבית הספר והזקנה שמעה אותן מצחקקות. פתאום רינת שמעה את הגברת הזקנה משתעלת ואז רצה אליה ושאלה אותה: “את בסדר?” הגברת אמרה: “אני בסדר כן, רק קצת קשה לי בגלל שאני חולה”. “ילדה,” שאלה הגברת: “מה שמך?” “ר…ר…רינת” אמרה רינת. “רינת, את יכולה לעזור לי?” שאלה הגברת. “כן, אמרה רינת, אבל קודם כל מה השם שלך?”. הגברת אמרה: “קוראים לי רחל, ילדה חמודה”. ” אני אשמח לעזור לך. מה את צריכה?” שאלה רינת. “נכון מתקרב ט”ו בשבט?” אמרה רחל, “אז אני רוצה לקטוף המון פרחים מהשדות אבל אני חולה. את יכולה לקטוף לי פרחים?” שאלה רחל. רינת אמרה שהיא תשמח מאוד לקטוף לרחל פרחים ורצה לשדה פרחים וקטפה המון פרחים. כמה שעות אחר כך חזרה רינת עם הפרחים והגיעה לבית של רחל. להפתעתה הרבה רחל לא הייתה בבית אז היא כתבה לה מכתב. במכתב היה כתוב כך: “לרחל היקרה, קטפתי לך פרחים ולהפתעתי הרבה לא היית בבית אז כתבתי לך מכתב והפרחים מצורפים למכתב. אוהבת, רינת”. רינת השאירה לרחל את המכתב עם הפרחים ליד הדלת. למחרת כשרינת חזרה מבית הספר היא ראתה שהמכתב והפרחים עדיין ליד הדלת והיא התחילה קצת לדאוג. רינת חששה שאולי לרחל קרה משהו ושאולי היא אפילו נפטרה חס וחלילה, ואז סילקה את המחשבה הזאת מהראש שלה כי היא אפילו לא רצתה לחשוב על זה. רינת חשבה שאולי רחל בבית חולים כי היא נזכרה שהיא אמרה לה שהיא חולה. למחרת רינת קראה לכל החברות שלה כדי שיעזרו לה כי היא ידעה שגם הן אוהבות לעזור לאנשים. היא שאלה אותן אם הן מכירות שמות של בתי חולים. אחרי שהיתה לה רשימה של בתי חולים רינת הלכה עם ההורים שלה לחפש בבתי חולים באזור שלהם אבל רחל לא היתה בשום בית חולים באזור. רינת החליטה לכתוב מכתב לכל בתי החולים הרחוקים. לכל מנהלת בבתי החולים היא כתבה מכתב כזה: “מנהלת בית חולים יקרה, קודם כל כל הכבוד לך על אחריותך על בית החולים וגם אני רוצה לשאול אותך אם יש לך במקרה מטופלת בשם רחל ושם המשפחה שלה זה פניקשטיין? אם כן, תשלחי לי מכתב כי אני מחפשת אותה ודואגת לה מאד. בתודה, רינת”. לאחר כמה ימים הגיע אליה מכתב והיא נורא התרגשה. במכתב היה כתוב שרחל תחזור היום בצהריים. רינת שמחה ומאד רצתה שרחל תראה כבר את ההפתעה שמחכה לה ליד הדלת. כשרחל חזרה וראתה את המכתב והפרחים היא ישר באה אל הבית של רינת. מיד כשרינת פתחה לה את הדלת רחל נתנה לה חיבוק גדול וגם הודתה לה מכל הלב.
אנחנו יכולים ללמוד מרינת הצדיקה שעזרה למישהי שהיא אפילו לא מכירה ובטח קיבלה מה’ שכר גדול על המצווה שעשתה.
