עוברים דירה/ איתמר יחזקאל
“מתוקים שלנו אנחנו רוצים לספר לכם משהו חשוב! בקרוב אנחנו עוברים דירה” כך אמר אבא לשירה ואלרואי בדרך לבריכה בתחילת הקיץ. צעקות של שמחה והתלהבות יצאו מהפיות של אלרואי ושירה… עד שאימא עצרה אותם וספרה דברים נוספים על המעבר, והפרט הכי חשוב: המשפחה עוברת מישוב בהרי יהודה לישוב רחוק בצפון הארץ.
ברגע אחד השתתקו שירה ואלרואי, ודמעות עלו בגרונם.
“למה עוברים? מה כל כך דחוף?” צעק אלרואי.
“עם מי אחגוג בת מצווה?” שאלה בדאגה שירה.
ו”מה עם בית העץ שלנו?, וליד מי אשב בכיתה ד’?” בכה אלרואי.
הילדים ההמומים שאלו עוד ועוד שאלות והדמעות המשיכו לזלוג עד שאמא עצרה אותם, ליטפה והרגיעה והסבירה שלהכל יהיו תשובות כשהם יראו את הבית.
הם הגיעו לבריכה והמים הנעימים הרגיעו אותם מהמחשבות והחששות וכל השאלות שנשארו ללא תשובה.
למחרת, הם נסעו לבית החדש ושם הם ראו בית גדול, עם מדרגות בתוכו לקומה השניה. החדרים נראו להם ענקיים וכל אחד בחר לו חדר. בגינה היתה בריכה גדולה.
אמא הציעה שהם ילכו לסיבוב בשכונה כדי לראות איפה ממוקם בית הספר ואם יש מגרש משחקים קרוב. הילדים שמחו ונעמדו ליד השער לחכות לאמא ואבא.
בסיבוב בשכונה הם ראו שלטים לכיוון סניף “בני עקיבא” וזה שימח אותם. הם צעדו עוד קצת ופתאום שמעו אזעקה מבהילה, הם רצו למקלט הקרוב ביותר ופגשו שם מלא ילדים נחמדים- מסתבר שבדיוק התחיל הפעולה של בני עקיבא במקלט. הילדים התייחסו אליהם יפה, שאלו מי הם, והרגיעו אותם שתכף נגמרת המלחמה ואין להם מה לפחד. המדריכים הציעו לאלרואי ושירה להצטרף לפעולה וקבעו איתם להמשיך להיפגש בסניף מיד כשהם עוברים דירה.
אלרואי ושירה יצאו בהרגשה טובה מהמקלט והתחילו לאהוב את השכונה והיישוב החדש. הטבע מסביב והילדים הנחמדים שפגשו נתנו להם הרגשה שיהיה להם טוב בבית החדש בע”ה.
