שלום אני מעיין ואני גרה בחווה.
כל בוקר אני אוספת ביצים מהתרנגולות, שמה חציר לכבשים ומטיילת עם הכלבה שלי שדרך אגב קוראים לה לוקה והיא גם בהריון.
יום אחד ההורים שלי דיברו במטבח ואמרו לי שהם רוצים לעבור לבאר שבע, רצתי מיד לחדר שלי ובכיתי.
לוקה באה אחרי וסיפרתי לה על מה שאבא ואמא אמרו ועכשיו גם לוקה הייתה עצובה.
אמא נכנסה לחדר ואמרה שהגיעה הזמן לישון, אמרתי לה שאני לא רוצה לעבור- אני רוצה להשאר בחווה!
היא אמרה שגם היא עצובה אבל אין מה לעשות כי הם כבר קנו את הבית ושעכשיו אני כבר צריכה לישון
היום בבוקר אמא ואבא הסכימו לי להשאר בבית ולארוז כי עוד יומיים אנחנו נוסעים.
לפני שאמא הלכה לעבודה שאלתי אותה אם ניקח איתנו גם את לוקה ואמא אמרה שכן.
“ביי מתוקה! הכנתי לך רשימה של כל הדברים שצריך לארוז. השארתי לך ארוחת בוקר על השולחן” אמרה אמא ויצאה לעבודה.
אמרתי לה להתראות ונכנסתי לחדר עם לוקה
כשהוצאתי את הרצועה של לוקה היא פתאום נשכבה, לא הבנתי למה אבל חשבתי שכנראה בגלל שהיא פשוט לא רוצה לצאת לטיול היום..
התיישבתי על המיטה שלי והתחלתי לארוז, כשסיימתי לארוז את כל המשחקים שלי הלכתי למטבח ואכלתי את כריך הטונה שלי.
פתאום שמעתי מהחדר שלי קולות חלשים.
הלכתי לחדר וראיתי את לוקה שוכבת עם כמה זנבות וראשים קטנטנים מציצים מהבטן השמנמנה שלה.
הייתי בהלם וממש התרגשתי. חשבתי מה אבא ואמא יגידו!
ליטפתי קצת את לוקה והלכתי, לא רציתי להפריע לה.
סיימתי לאכול את הכריך שלי והלכתי לראות טלוויזיה. אחרי שני פרקים אמא ניכנסה הביתה
שמחתי שהיא הגיעה מוקדם מהרגיל.
“היי מתוקה, איך היה לך היום?” היא שאלה עניתי לה שבסדר והלכתי למטבח.
אמא הגישה לי אורז ושניצלים- אכלתי אותם ממש מהר ושמרתי קצת ללוקה ולגורים.
“מה זה מעיינוש, את אוכלת ממש מהר! קרע משהו?” שאלה אמא
” כן!” אמרתי “לוקה המליטה חמישה גורים מתוקים ממש!”
אמא חייכה ואמרה שאבא יהיה ממש שמח כשהוא ישמע. אבא שלי מחכה לזה כבר שבועות…
לקחתי את אמא לחדר והראתי לה את הגורים.
שמתי בצלחת של האוכל את השאריות ששמרתי להם ומילאתי להם מים קערה.
לוקה קמה ואכלה את כל האוכל, הגורים קמו אחריה וינקו ממנה חלב.
אחד הגורים סיים והרמתי אותו. הוא היה רך ונעים.
החלטתי לקרוא לו שניצל כי כשאמא ירדה למטבח כדי להוציא את השניצלים מהמחבת הוא נבח.
ירדתי לסלון ושניצל בא אחריי, התיישבתי על הספה ובדיוק באותו רגע אבא נכנס פנימה.
“נו?” הוא שאל
“כן! הם נולדו” אמרתי.
“את בטוחה?”
“כן” עניתי והרמתי את שניצל בשביל שאבא יראה ויאמין לי ” יש עוד ארבעה גורים למעלה בחדר שלי”
“אפשר לראות?” שאל אבא
עניתי לו שברור שכן ועליתי איתו במעלה המדרגות.
פתחתי את הדלת של החדר וכל הגורים יצאו החוצה ביחד עם לוקה.
” יש לי רעיון” אמר אבא
“מה הרעיון?” שאלתי
” אפשר לבנות מהקרשים שבחוץ מלונה בשבילם” אמר אבא “נוכל להציב את אותה בסלוון”
“ועכשיו לבנות!” אבא ליטף את שניצל והלכנו לקחת את הקרשים. התחלנו לבנות את המלונה.
אחרי שעה אמא קראה לנו להפסקה.
חזרנו הביתה, שתינו מים ואכלנו את הפירות שעל השולחן וחזרנו לעבוד.
נשאר לנו רק להתקין את הדלת והחלונות!
אחרי שצבענו וקישטנו את המלונה אבא הביא אותה לסלון.
שמנו את המלונה בפינה הגדולה וכל הגורים ולוקה נכנסו.
הלכנו למטבח לאכול ארוחת ערב ואמרתי לאבא ואמא שבעצם אני כבר לא כל כך עצובה שאנחנו עוברים לבאר שבע ושאפילו אולי אני אמצא שם חברות חדשות וגם שאני חושבת שיהיה לי שם כיף וגם ללוקה ולגורים שלה.
