ספר הגמרא הקסום
בוקר בהיר אצל יעקב האופה, אשר קם בחמש בבוקר כהרגלו,
אמר “מודה אני…” והלך ליטול ידיים, הוא התלבש, לקח תפילין וטלית אמר ברכות השחר, ויצא לבית הכנסת לתפילה בנץ.
בשש ועשרים נגמרה התפילה כל המתפללים חזרו לביתם, חוץ מיעקב, הוא הלך לביקור חולים, כל יום שלישי בקביעות עושה זאת., מיד לאחר התפילה, גם הבוקר הוא הלך…
יעקב חזר לביתו בארבע בצהריים, אכל בזריזות ארוחת צהריים שנשארה לו מיום שני ורץ למאפייה שלו.
להפתעתו באו הרבה יותר קונים מתמיד, יעקב שמח מאוד.
בשבע בערב סגר את המאפייה, הלך לביתו ואכל סלט, גבינה ולחם והלך לישון.
יום רביעי הגיע, יעקב קם רק בשבע וחצי, כי השעון המעורר שלו לא היה מכוון.
יעקב התפלל בביתו ביחיד, ולאחר מכן למד-גמרא בבלי מסכת ברכות.
יעקב סגר את ספר הגמרא, לפתע שמע מתוך הספר קול לא מוכר, שאמר: “יעקב, אתה יכול להמשיך ללמוד איתי?”, יעקב נבהל, “איך זה יכול להיות לא קניתי ספר מכושף” חשב וחייך לעצמו, לפתע שוב נשמע אותו קול מוזר, והפעם יצא מתוך ספר הגמרא בובה קטנה בצבע אדום, היא משכה את יעקב לתוך הספר, יעקב כבר לא נמצא בביתו.
שכנו של יעקב ששמו עידן שגר בקומת הקרקע היה צריך לחם מיעקב, (כיוון שיעקב אופה, אז בטח יש לו).
לאחר שתי דקות שדפק ואף אחד לא ענה, החליט עידן להתקשר ליעקב, אבל הוא לא ענה לו, עידן התיאש, והלך, אבל עדיין היה מודאג.
יעקב לא מבין מה קורה סביבו.
יעקב רואה את הבובה האדומה שחטפה אותו קוראת מדפי הגמרא שסביבו, כולו מוקף דפי גמרא של ברכות, פתאום נשמע קול שאמר: “ברוך הבא לעולם הגמרא”, הרגיש שעוד מעט יתעלף.
עידן היה בדרך למאפייה של יעקב, בדרך חשב לעצמו: “אולי הוא שם?”.
כשהגיע ראה שהמאפייה נעולה, ברגעים אלה דאג הרבה יותר, “יעקב השכן הכי טוב שלי, אבל… היכן הוא?” חשב לעצמו, והלך לביתו בדאגה.
לפתע נשמע שוב אותו הקול של הבובה האדומה, והפעם הקול אמר: “יעקב, עכשיו אתה בתוך עולם הגמרא, האם עכשיו תרצה להמשיך ללמוד?”
“לא!!!” צעק יעקב בבהלה ותקיפות, “אם כך, תישאר בתוך עולם הגמרא” אמרה הבובה
עידן ישב מהורהר בכיסאו, ומלמל: “מה עם יעקב…? מה קרה לו…? איפה הוא…?”.
עידן ניגש למחשבו ונכנס ל: “ווצאפ ווב” לראות אם יעקב זמין, אבל לאכזבתו לא היה זמין.
בבהלה רבה, ובלי בררה אמר יעקב: “בסדר אמשיך ללמוד”,
“יופי!” ענתה הבובה בעליזות, והחלה קוראת: “מאמתי קוראים את שמע בערבית, משעה שהכוהנים נכנסים לאכול…”.
כעבור חצי דקה יעקב קטע אותה, ואמר: “הי! כבר למדתי את זה!”,
ענתה הבובה: “נכון, אבל עם אתה רוצה לצאת מפה, אז צריך ללמוד מההתחלה”, “בסדר”, אמר יעקב ביאוש.
עידן אכל פרי כדי להירגע, ופתאום עלה רעיון במוחו: אולי הוא בבית הכנסת?.
יעקב למד ולמד, כבר שלוש שעות הוא לומד,
לפתע אמרה הבובה: “אתה רוצה לצאת מעולם זה?”,
יעקב ענה: “בטח! עכשיו! וכמה שיותר מהר!”, אבל הבובה האדומה נעלמה.
יעקב כמעט וצעק, ופתאום נחת בבית הכנסת, בדיוק שניה אחרי שנחת, עידן הגיע לבית הכנסת.
פתאום עידן אמר?: “ידעתי שאתה פה, מה עשית פה כל-כך הרבה זמן?”
יעקב ענה: “הייתי בכלל בעולם הגמרא”, “ספר לי בביתך מה זה אומר, אבל… אפשר לחם?”, “בטח!” ענה יעקב, “בא לביתי ואכין לך לחם חם”.
“תודה” אמר עידן.
