שיראל הייתה ילדה בת שמונה, וכבר חודשים שהיא מחכה ליום ה”כן” שהבטיחו לה ההורים שלה, יום ה”כן” זה יום מיוחד שבו ההורים יהיו חייבים לומר לה כן לכל בקשה, הגיע לה יום מיוחד כי שיראל הצטיינה בכיתה .
ההורים של שיראל חשבו מתי הכי טוב לעשות יום כזה מיוחד, והחליטו שבשבוע של חנוכה חג הניסים זה יהיה מושלם.
שיראל תכננה את הכל מהבוקר עד הערב, כל מה שהיא תרצה היא תקבל, אבל הדבר שהיא הכי חיכתה לו היה משחק מיוחד שרצתה לקנות שהוא נקרא סיר המשאלות שזה בעצם משחק קסום שמגשים שלוש משאלות בלבד, שיראל כבר ידעה שזה לא סתם משחק רגיל היא תכננה לנצל את המשאלות בצורה הכי טובה בשבילה, ערב לפני יום ה”כן”, שיראל ישבה במיטה עם מחברת ורשמה רשימה של משאלות, כשהתחילה קודם בדברים קטנים כמו בובה חדשה גלידה בטעם חדש אופניים וורודים אבל כמה שחשבה יותר המשאלות גדלו, היא רצתה גם בית בצבע כחול, חיית מחמד, טיול לחו”ל ואפילו עוד אח קטן.
בבוקר כשהיא התעוררה ליום ה”כן” שיראל רצה אל ההורים שלה וביחד הם הלכו לחנות הצעצועים וקנו את סיר המשאלות שכל כך חיכתה לו, כשהיא חזרה לבית היא פתחה את הקופסא בהתרגשות וקראה את ההוראות כדי להגשים את המשאלות, אבל הוראה אחת חשובה אמרה שחשוב לבחור בחכמה רק שלוש משאלות, כדי להגשים את החלומות, שיראל התיישבה על הרצפה בחדר עם הרשימה שלה והיא התחילה לחשוב מה מהמשאלות היא הכי רוצה ומה פחות היא מחקה את הגלידה כי היא יכולה לאכול אותה כל הזמן, היא וויתרה גם על הבובה כי יש לה מלא ואחר כך וויתרה גם על האופניים החדשות כי האופניים הישנות עדיין טובות, היא המשיכה למחוק עוד משאלות מהרשימה עד שנשארו לה רק כמה משאלות גדולות כמו חיית מחמד, טיול לחו”ל ובית בצבע כחול אבל בלילה כששכבה במיטה היא התחילה לחשוב שוב, אם אני אבקש בית בצבע כחול יכול להיות שנצטרך לשמור את המשאלה למשהו יותר חשוב ואם אני אבקש חיית מחמד אז זה כבר אחריות גדולה וכך נרדמה עם המחשבות שלה.
למחרת בבוקר שיראל הביטה בסיר המשאלות, חשבה בליבה מה באמת חסר לי? היא הסתכלה על החדר שלה, הייתה לה מיטה חמה ונעימה מדף מלא צעצועים, אחים שאוהבים לשחק איתה והורים שתמיד דואגים לה, שיראל חייכה סגרה את המשחק של סיר המשאלות והחזירה אותו לקופסא היא הבינה שאין לה צורך במשאלות קסומות כי כבר יש לה הכל, אולי, חשבה לעצמה אני יכולה להשתמש במשאלות האלה כדי לשמח מישהו אחר, שיראל סיפרה להורים שלה את מה שהחליטה והם חיבקו אותה בגאווה ואמרו לה את הילדה הכי מהממת וחכמה וככה יום ה”כן” של שיראל הפך ליום שבו היא גילתה כמה היא שמחה במה שיש לה ושהיא לא צריכה עוד שום דבר.
