“ביי! אני יוצאת!”
“טוב, אבל תזהרי במעבר חציה. ואל תשכחי לחזור לפני השעה 13:30”
שלום, אני טל אשכנזי בת 11 מזכרון יעקב. הדבר שאני הכי אוהבת בעולם זה ללכת למדרחוב ולטייל קצת עם חברות או לבד בעיקר בימי שישי. ולשם אני בדיוק הולכת עכשיו. אני עוברת ליד כל החנויות והגלידריות הכי שוות והכי טעימות בעולם. לפתע, מופיע מולי לא אחר מאשר… הברון רוטשילד! חשבתי שאני מדמיינת. לא האמנתי למראה עיני. לאחר שהתאוששתי ושתיתי קצת מים, הוא ניגש אלי ושאל אותי: שלום. את חשה בטוב? אני, פעורת פה, נשארתי לעמוד דוממת. הוא שוב שואל: לאן מועדות פנייך? לקח לי עוד כמה דקות לעכל שהברון רוטשילד עומד מולי ומדבר אלי. בגלל שאני ילדה שמתרגלת לדברים מהר מאוד, לאחר זמן קצר התחלתי להתרגל לנוכחותו של הברון ואפילו דיברתי אתו קצת! ” את יודעת, שזכרון יעקב נקראת על שמו של אבי?” ” באמת? מגניב! אה ו… חשבתי על זה הרבה, ותהיתי, השם האמיתי שלך הוא רוטשילד?!איזה שם מוזר זה!” ” לא ולא שמי במלא הוא אדמונד ג’יימס דה רוטשילד”. נסו להגיד את זה שלוש פעמים ברצף. אדמונד ג’יימס דה רוטשילד, אדמונ… בקיצור, קשה. הצצתי בשעון שעל ידו וראיתי שהשעה כבר 12:56!
” תודה רבה, היה לי ממש כיף לדבר איתך!”
בבקשה! ותודה לך שהקשבת לי בעניין רב!”
