כשאבי טס למדינות שונות הוא תמיד מביא איתו מתנה הקשורה באופן כלשהו למדינה בה ביקר.
באחת הפעמים שחזר מטיסתו לאוקראינה נתן לי מתנה עטופה בנייר כחול עם סרט צהוב
וזו היתה גדולה מהרגיל .
התרתי את קשר המתנה ואט אט פתחתי את העטיפה
בתוכה הייתה מחברת ענקית ולצידה עפרונות צבעוניים.
לא הבנתי את פשר המתנה כיצד המתנה קשורה לאוקראינה?
פניתי לאבא ואמרתי:
“אבא אתה נותן תמיד מתנות מקסימות ומלאות בתוכן ועניין
מתנות יפות ומושקעות, אבל מה פשר המתנה הזו?!
אבא אמר “תציירי בחדר ותראי מה קורה”
“אבל אבא …” אמרתי
והוא ענה : “מתוקה, אני מתעקש שתראי” “טוב…”
הלכתי לחדרי והתחלתי במלאכת הציור.
ציירתי מערה ובסופה עולם קסום של פיות ,דרקונים ,נסיכות ונסיכים.
לפתע חשתי עקצוצים בבטני כאילו שמשהו מציק לי ,שמשהו אינו כשורה, הרמתי את עייני מהציור
ולעיני נגלתה המערה שציירתי!
חשבתי כי אני מדמיינת שפשפתי את עייני אך המערה עדיין היתה למולי.
קראתי “אבאאאאא “בבהלה
“מה? מה קרה?, מתוקה” הוא ענה.
“יש לי מערה בחדר!!” עניתי ומשכתי את אבא בידו לתוך חדרי.
“היכן ?” הוא שאל.
המערה נעלמה! “היא… נ.ע.ל.מ.ה” גמגמתי
“היא… היא הייתה פה!!” “אני נשבעת”.
הטלפון צלצל ואבא יצא מהחדר לקבל את השיחה.
הסתכלתי בציור בעניים פעורות ולחשתי:” היכן את? חזרי בבקשה”
לפתע היא הופיע שוב המערה היתה לנגד עייני אך הפעם בקע ממנה אור זוהר.
חשבתי לעצמי הפעם אני לא מפספסת אותה!!!
צעדתי בזהירות ובחשש פנימה לתוכה וגיליתי עולם קסום בדיוק כמו בציור שלי.
היו שם צמחים עצומים ,מפלי מים ופיות שחגו מסביב כשכל היופי הזה היה לנגד עיניי לא שמתי לב כי מולי עומד עוף חול יפה תואר שנועץ בי מבט בוחן.
“מי אתה?” שאלתי
“זה לא משנה מה שחשוב הוא שאני כאן להגן עלייך עלי על גבי “הוא פקד
עליתי על גבו העצום מלא הפרווה ושאלתי : “ממה עלייך להגן עליי?
” מהתושבים “הוא ענה .
ועף אל תוך השמיים הכחולים והמרהיבים נחתנו בתוך טירה עתיקה מלאה בפרחי בר צבעוניים
ובתוכה חיכתה אלפית יפת מראה עיניה הכחולות בהקו ושפתיה האדומות זרחו, לראשה היה מונח כתר מלא באבני חן נוצצות ולגופה שמלה מוזהבת .
היא פנתה אליי ואמרה :” היוצרת ,בראת עולם מופלא מלא בכל טוב אך האנשים אינם מסתפקים בכל הטוב הזה ומנסים להגדיל ולשנות במשאלותיהם את כל שהענקת להם והניסיונות הללו עלולים להביא להתפרקותה של אבן היסוד שאינה עומדת עוד במשאלות מה שיביא לקץ העולם.
את חייבת להגיע לאבן היסוד ולעצור את הבקשות , רק כך האנשים יבינו שיש להם כבר את כל צורכם.
את היחידה שיכולה לעשות זאת את זו שיצרת את העולם בו אנו נמצאים רק לך יש את הכוח”
“ג’ורג’ עוף החול יקח אותך.
יצאנו לדרכנו ומרחוק נישאו להבות אש גדולות.
ג’ורג’ נע ביניהן כאילו שהוא לא חש בחום שהן פלטו כשלפתע נגלתה לעינינו הסיבה ללהבות.
זה היה דרקון שהגן על אבן היסוד תוך שהוא פולט להבות אש סביבה.
כשהבחין בנו הסיט את הלהבות לעברנו .
ג’ורג’ התחמק מהלהבות, ונאבק בכל כוחו בדרכון האימתני.
כשאני מצליחה לאחוז באבן ולהסיט אותו בחזרה אל האלפית.
“קחי אותה איתך “היא אמרה וחבקה לי.
עצמתי את עיניי ושוב הייתי בחדרי עם האבן בידי .
המערה כבר לא הייתה שם אך ידעתי בליבי שסיפור ההרפתקאה הזה לא תם ונשלם ולפניי עוד מסע קסום שעליו אספר בסיפור הבא
