לפני הרבה מאוד שנים, ביום בהיר אחד, יצא הרב מרדכי אליהו עם עוזרו הנאמן לטיול קצר בסביבת ביתו שבעיר העתיקה בירושלים. לא עבר מעט זמן, והנה הם פוגשים 2 ילדים בני 10 מציקים ולועגים לילד בן גילם. החליט הרב אליהו לומר להם בנחת שיפסיקו את מעשיהם הלא נאים. שני הילדים החליפו מבטים, חשבו לרגע, הפסיקו את מעשיהם ולאחר זמן מה שאלו אותו: ״אתה תיתן לנו 200 שקל ואנחנו נפסיק להציק לו לעולם״. הרב חשב מעט והחליט לענות בחיוב. הוא הכניס את ידו לכיסו כדי לחפש אם ימצא במזל אפילו כמה מעות לתת להם, אך עוזרו עצר אותו מייד, ושאל אותו: ״אתה מתכוון ברצינות לתת להם כסף רק כדי שלא ימשיכו להציק לילד… וזה לא שהרב חי ברווח גדול….״ ענה לו הרב: חייו של הילד אינם שווים פחות משלי ושלך…״
לאחר חיפוש בכיסים שלו מצא הרב שטר מקומט של 200 שקל שכבר שכח שיש לו אותו בכיס, והחליט לתת להם את הכסף. הילדים הלכו לדרכם, ולאחר מכן הרב שאל את הילד שהציקו לו למה זה קרה? הילד ענה שהם מציקם להרבה ילדים מכיתתו סתם ללא סיבה. לאחר מחשבה שאל הרב אם יודע הילד איפה הם גרים? הוא לא ידע לענות לשאלתו, אבל הוא אמר לו שהוא יכול להגיע לבית ספרו, להיכנס לכיתה ה׳1 ושם הוא ימצא אותם.
למחרת, הרב קם בבוקר, התלבש, התפלל ויצא לבית הספר של אותם הילדים. בדרך הוא חשב מה עליו לומר לאותם ילדים כדי לחנך אותם שלא יחזרו על מעשים אלו.
כשהגיע לשער בית הספר, הוא ראה מורה ושאל אותה באיזו קומה נמצאת כיתת ה׳1. היא ענתה לו שהוא צריך לעלות 3 קומות ושהכיתה נמצאת בסוף המסדרון עם דלת חומה. הרב הודה לה והמשיך בדרכו. הוא הבחין בדלת החומה מרחוק, וכשהתקרב היא הייתה סגורה והחליט לדפוק עליה. לפתע הדלת נפתחה, ואישה עם שיער בלונדיני נעמדה מולו וקיבלה אותו בסבר פנים יפות. היא פתחה ואמרה: ״שלום כבוד הרב, מה שלומך? אני אשמח להציג אותך בפני תלמידי הכיתה בשביל שיכירו אותך, כי כאן לימוד התורה הוא לא חלק מרכזי בלימודים שלהם…״ ענה לה הרב: ״בשמחה…״
פנתה המורה לתלמידי הכיתה שהיו בדיוק בזמן פתירת תרגילים בחשבון, ואמרה: ״תלמידים יקרים, תכירו את הרב מרדכי אליהו…״ בזמן שהמורה הציגה אותו, שני הילדים שהציקו לילד אמרו אחד לשני שהם לא מאמינים שהם ניצלו את טוב ליבו של הרב כדי לקבל כסף. הם החליטו שבסיום הלימודים הם יחזירו לרב את הכסף.
כשהמורה סיימה להציג ולדבר בשבחו של הרב, הרב ביקש ממנה שתוציא מהכיתה 2 תלמידים. התלמידים יצאו מהכיתה. ואז המורה שאלה את הרב למה הוא ביקש להוציא אותם, והרב העדיף לא להגיב כדי לא לבייש אותם. המורה הסכימה איתו, והרב יצא אחריהם. הוא החליט להזמין אותם לתפילה ולארוחת ערב שבת אצלו בבית, והנחה אותם להגיע בלבוש חגיגי ומכובד.
למחרת ב-17 אחה״צ הילדים הגיעו אל ביתו בבגדים חגיגיים ויצאו יחד לבית הכנסת הקרוב. באמצע הדרך, אחד הילדים שאל אותו ״מה עושים בבית הכנסת…? הרב שאל אותו: ״הרי מי ברא את העולם?״ הילד ענה לו: ״אלוקים״. אז הרב הסביר לו שבבית הכנסת מודים לה׳ על כל מה שהוא עשה ועושה עבורנו, ובנוסף אפשר לבקש ממנו בקשות.
מאותו היום, שני הילדים הפכו להיות תלמידי תורה מצטיינים עם דרך ארץ.
הרפתקה באמצע הלילה
הרפתקה באמצע הלילה זה היה ביום שני בערב בשעה 9:27. צרחה נשמעה מהבית של השכנים וזאת לא הייתה צרחה של שמחה. לא כל כך הבנתי