הראל הוא חייל שעלה לארץ מנו יורק כדי להילחם. הראל ישן בבית נטוש סמוך לגבול, ובחלומו ראה את הרב יצחק היזיק הלוי הרצוג בביתו יושב על ספה לבוש גלימה ומגבעת מהודרות. פנה אליו הרב ושאל “מה לך ילדי”? במה אתה צריך עזרה? “אני צריך עזרה מפני שאני לא יודע איך להתפלל בזמן הקצר שיש לי בבוקר?”. ענה לו הרב בנעימות, תתפלל מודה אני, קריאת שמע וברכותיה, תפילת עמידה ואשרי ענה. אז הזמין אותו הרב לאכול עוגה ולשתות איתו תה. ישב איתו ודיבר איתו על הזכות הגדולה שיש לו ועל כמה שכר יש לו בשמים. הרב הרצוג עודד את רוחו להמשיך כך. אמר לו הראל שלפעמים קצת קשה לו והוא מרגיש קצת בודד. הרב ענה לו, באותו טון נעים וכלל לא כעס, ואמר לו משפט קצר שעודד ממש את רוחו של הראל: “לא לשכוח שאבא בשמים שומר ומגן”.
הראל אמר לרב בתגובה שמשפט זה עשוי ללוות אותו לא רק בשדה הקרב אלה גם מחוץ לשדה הקרב. הרב התחיל לברך את הראל ברכות נפלאות כמו הצלחה במלחמה בריאות ולהמשיך לאהוב את אבא שבשמים. הרב החל לדבר איתו גם על התורה והמצוות כמו כיבוד הורים, לבישת ציצית, כיפה, כשרות וכו’ ונתן לו עצות כמו לקום וללכת לישון מוקדם כדי שיוכל להתפלל כמה שיותר חלקים מהתפילה ולסמוך על הקב”ה שהוא עושה את הדבר הנכון ביותר. הוסיף הרב ואמר לו שאם ראית משהו שאתה לא רוצה שיקרה לך, אז תוך כדי לחימה לבקש מהקב”ה שזה לא יקרה לך. אז לאט, לאט הראל התחיל להתעורר, תוך כדי שהוא צועק “רבי אני לא רוצה ללכת”. לאחר שקם הוא מיהר לכתוב את החלום, כדי שלא ישכח אותו ומיהר להעיר את חבריו ולספר להם את החלום. כדי שיתפללו כמו שהרב הרצוג לימד אותו.
יהי רצון שנזכה ללכת לאורו.
