מסופר על ילד חכם ורגיש, בעל מידות טובות ואמונה חזקה וכך היה,
ביום בהיר אחד סטיב ג’ונס יצא לדרך בית הספר עם אופניו, שלום אמר בדרך לבעל המכולת ובוקר טוב לירקן הנחמד! והנה הגעתי לבית הספר- אקשור את אופניי ואכנס. שלום לך שומר נחמד ובוקר נפלא, אבא של סטיב תמיד לימד אותו להאיר פנים בבוקר ולהיות במחשבה חיובית, תמיד מברך את עצמו ומאחל להתחיל ביום שמח.
סטיב התחיל את יומו ולאחר שעתיים יצא כהרגלו להפסקה כדי לשחק בחצר בית הספר, יום אחד בפתאומיות רבה קפצו אליו כמה בריונים והחליטו להציק לו ולהעליב אותו, דיברו אליו בצורה לא יפה ולקחו לו את חפציו שהיו בידו – אך לסטיב ג’ונס הייתה תמיד האמונה שבסופו של דבר הכול יהיה בסדר בעזרת האל. אני סבלני ואני יודע שהכל מסתדר ושלבטח ביום אחר הם יהפכו לחברים שלי.
הבריונים המשיכו מידי יום במעשיהם אך סטיב היה בטוח שזה יעבור מהר, סטיב תמיד ניסה להיות נערץ ולשחק עם חבריו, לעניין אותם בקסמים שהוא היה ממציא או לספר להם בדיחה מצחיקה- לא תמיד הצליח לו, יום אחד המורה לתורה נתנה משימה קבוצתית סטיב חיפש עם מי לעשות את המשימה אך לא מצא ישב וחשב בליבו ואמר – השם אתה איתי – איתך אני אכין את המשימה וכך היה.
סטיב רץ מהר לביתו עלה לחדרו – אימו אמרה לו סטיב לאן אתה רץ ? בוא לאכול צהריים, הכנתי לך שניצל וצ’יפס שאתה אוהב, אמא אני מצטער עלי לבצע משימה חשובה! טרקתי את דלת חדרי הוצאתי את כלי הכתיבה שלי- הצבעים היפים המכחולים אספתי כמה חפצים בדרך ולקחתי כמה דפים צבעוניים. טוב עכשיו אני מתחיל, אז רגע על מנת להצליח עלי להתחיל בתפילה.. .מזמור לתודה.
אני מכין ציור מיוחד ומבטא את דבריי כאן, חשב בליבו סטיב ואמר אצייר מגן דוד, לא בעצם אצייר את המנורה, לא לא בעצם אצייר בית מקדש, עברו השעות וחלפו הדקות ולסטיב עדיין הייתה התלבטות רבה מה אעשה השם? פתאום הסתכלתי ימינה וראיתי את הספרייה של ספרי התורה של אבא, הסתכלתי שוב וקלטתי בראשי את ספר התהלים הלבן שהיה במדף! ואז עלה לי הרעיון אני יודע!! אכתוב מזמור תהילים ואפרש אותו וגם אצייר את פירוש המזמור! טוב נו זה ייקח לי כמה שעות אבל אני מתחיל ואני אצליח!
התחלתי במשימה ציירתי וקישטתי ושאלתי את אבא כמה דברים להתייעצות. חלפו השבועיים והנה הגיע יום הגשת המשימה. סטיב הנרגש רץ לבית הספר והביא איתו את המשימה – פתאום עצרו אותו הבריונים וניסוי לחבל לו במשימה, תביא לנו אותה!! תיתן לנו! לא אני לא מוותר לכם הפעם, זה שלי ושל השם. אמרתי בליבי – השם אתה איתי והגשתי למורה את המשימה. יצאתי להפסקה החברים הציקו לו ואמרו לו כי כנראה לו הצליח במשימה – אני עדיין מרגיש בליבי שהכול יהיה בסדר אני מאמין בכך!
לאחר זמן מה – המשימות חזרו מבדיקה של המורה. הגיע יום קבלת הציונים של המשימות, המורה קראה לי ואני כל כך התרגשתי אמרתי בליבי מעניין… וליד כל הכיתה המורה החמיאה לי על המשימה שהכנתי ואף קיבלתי את הציון הכי גבוה בכיתה. כל כך התרגשתי ואמרתי שוב בליבי מזמור לתודה להשם ולכל הילדים בכיתה כי בזכות האמונה הכול הצליח לי.
באותו היום הבריונים שתמיד הציקו לי ביקשו את סליחתו וביקשו להיות בחברתי, אמרתי להם שכמובן אני סולח ואני ידעתי שזה רק עניין של זמן, שמחתי כל כך והרגיש שבאמת בזכות האמונה הכול מתגשם!
סטיב ג’ונס.
