סיפורה של נטע
“טרררררר” נשמע לפתע הצלצול.
“בנות, אני מזכירה שעד שבוע הבא צריך להגיש סיפור על חייכם!” אמרה המורה.
“היי נטע רוצה שנעשה את זה יחד?” שאלה רעות חברתה הטובה ביותר של נטע.
“בטח, אני אשמח!” ענתה נטע.
“יופי! אז קבענו”.
אחרי שרעות הלכה, אמרה דנה בקול: “היי כולם! קראתם את הספר הזה על הילד שמגלה שהוא יכול לעוף? זה ספר טוב!”
ואז עלתה במוחה של נטע מחשבה. כאשר חזרה הביתה, שמה במהירות את התיק במקום, ורצה לכיוון ביתה של רעות. כשהגיעה לבית דפקה בחוזקה על הדלת. את הדלת פתחה אמה של רעות.
“בואי כנסי” אמרה גב’ אריאל.
“היי רעות! יש לי משהו לספר לך! טוב בהפסקה קצת אחרי שהלכת, דנה אמרה שהיא קראה ספר על ילד שיכול לעוף, ואז זה היכה בי! לכל הילדים בכל הסיפורים יש משהו שמאפיין אותם, ילד שיכול לעוף, לעשות קסמים וכו’. ולא רק ילדים בסיפורים! תחשבי על זה, דנה עשירה בטירוף, אבא של נועם טייס, אמא של תמר סופרת וכו’. ורק החיים שלי כ”כ משעממים!” אמרה נטע.
רעות לא הספיקה לענות כשגב’ אריאל נכנסה לחדר. “משהי רוצה משהו קר לשתות?” שאלה וישר המשיכה: “מצטערת אם חיטטתי, פשוט נטע! לדעתי חייך לא משעממים כלל! את פשוט צריכה למצוא מה מעניין בהם!” אמרה.
“את צודקת! זה מה שאעשה!” אמרה נטע. “טוב ביי!” אמרה כשחזרה הביתה ספרה לאמה את הסיפור המלא.
“סיפור מעניין.. את יכולה ללכת לסבתא חנה, אני בטוחה שיש לה משהו מעניין לספר לך.” אמרה אמה.
“טוב, תודה אמא אלך אליה מחר.” אמרה נטע.
יום למחרת נטע הגיעה לסבתא.
“היי סבתא!” קראה נטע לכיוון סבתה. “יש לך איזה סיפור מעניין לספר לי שקרה לך?” שאלה נטע.
“בטח נטוש! אתמול בצהריים הלכתי לשוק וקניתי עגבניות. כשחזרתי הביתה גיליתי שרוב העגבניות רקובות לגמרי! ואז התקשרתי…”
לאחר כשעה כשסבתא סיימה את הסיפור, עצרה אותה נטע
“סליחה סבתא, אבל אני צריכה ללכת..” תוך כדי הליכה לכיוון הדלת.
כאשר חזרה הביתה פנתה בתסכול לאימה:
“אוף אמא! אין שום דבר מעניין בחיים של סבתא! “אמרה.
“אוי מתוקה, מצטערת! אולי תנסי את סבא? אומנם הזיכרון שלו לא משהו, אבל אני בטוחה שיש לו משהו מעניין לספר!” אמרה אמא.
“טוב, בסדר אני אנסה.”
ושוב אותו הסיפור
“הלכתי לחברי הטוב ביותר! אה אה רגע שניה שכחתי את שמו..” סבא סיפר וסיפר..
לאחר היום הזה נטע הלכה לבי”ס בפרצוף עצוב מאוד.
“היי נטע! מה קרה?” שאלה רעות.
“סתם כמו שאמרתי לך, יצאתי לחפש דברים מעניינים שקורים בחיי, אבל זה רק גרם לי להביו שהחיים שלי הרבה יותר משעממים משחשבתי!” אמרה נטע בקול מיואש.
“איך את יודעת?” שאלה רעות.
“טוב, סבתא שלי דיברה על עגבניות רקובות, וסבא שלי לא זוכר איך קוראים לחבר שלו.” אמרה נטע.
“נטע את רצינית?! את יצאת למסע כדי לחפש דברים מעניינים שקורים בחייך! למה נראה שמישהי תעשה אי פעם דבר כזה! את לא מיוחדת בגלל המשפחה שלך, את מיוחדת בזכותך! דנה הוציאה אותך מהחבורה שלה כי היא חשבה שאת מוזרה, וזה לא הזיז לך! שנים אני מנסה להתקבל לחבורה של דנה! את הכי מיוחדת בעולם!” אמרה רעות בדרמתיות רבה
“את צודקת! אני לא צריכה ללמוד לעוף כדי להיות מיוחדת, אני רק צריכה להיות אני! ואני הכי מיוחדת בעולם!
