סיפורה של יעל
היו הייתה פעם אחת ילדה בשם יעל. ליעל היו חיים נהדרים בצרפת, היה לה כל מה שצריך באמת אולי לא הרבה אבל היא אפילו לא הרגישה את זה.
בוקר אחד יעל קמה ממיטתה והחלה שומעת רעשים .יעל לא הבינה מה קרה? היא הלכה לכיוון חדרה של אמא, אך יעל לא מצאה שם את אמא.
יעל חיפשה את אמא בכל הבית, אך לא מצאה את אמא בשום מקום אפשרי. יעל ירדה לחצר ביתה ואז החלה שומעת רעשים בשנית, יעל יצאה משער החצר כשהיא לבושה בכותונת שינה הישר אל הרחוב שעמוס באנשים שמפנים את פניהם הישר אליה ,ואל הכותונת שלה. אמא שלה עמדה בדיוק באותו רגע מאחורי משאית גדולה, היא לא הבינה על מה כולם מסתכלים? שאלה את עצמה . היא הסתכלה על מה שכולם הסתכלו, וראתה את הבת שלה עם כותונת באמצע הרחוב. אמא של יעל נגשה אליה ושאלה אותה מה היא עושה באמצע הרחוב עם כותונת? יעל צעקה: אמא, איפה היית?
אמא סיפרה ליעל בעצב, עוברים דירה לישראל. יעל צעקה בקול אדיר אבל אני לא יודעת עברית , אני לא יודעת לכתוב עברית, לא יהיו לי חברות, ואז יעל לא יכלה יותר ופרצה בבכי מר. אמא שלה חיבקה אותה חזק חזק ולחשה לה יעלי אני יודעת שזה קשה, אבל אנחנו נהיה חזקות בעזרת השם. כשעלו למטוס ליעל לא נשאר מקום ליד מישהו מבני משפחתה יעל ישבה לבד ליד משהו שלא הכירה. יעל התפללה חרישית ובקשה מהשם שתבין מה קורה פה. ולמה פינו אותם. בתום התפילה פנה אליה מי שישב לידה שהיה נראה אדם אמיד ואמר, את נראית עצובה, קרה משהו?
יעל התביישה ולכן לא ענתה. אך האיש לחץ עליה ושאל שנית, קרה משהו? הפעם יעל הייתה חייבת לענות.
יעל ספרה לאיש את אשר ארע והאיש שאל למה גרשו אתכם? לפתע יעל נזכרה שמרוב שנבהלה שכחה לשאול על כך את אמא. יעל שאלה את אמא ואמא אמרה שלא שילמו הרבה זמן כסף לבעל הבית. יעל אמרה את מה שאמא אמרה לאיש שאפילו לא ידעה את שמו. האיש הוציא מכיסו את פנקס ההמחאות שלו ורשם את כל הסכום ואפילו יותר. יעל הייתה מאושרת וספרה אחר כך הכל לאמא והם ועלו בטיסה הראשונה חזרה לצרפת.
