לכל ילד וילדה יש את הסיפור שלו. כל אחד עובר את הדברים שמעצבים אותו והופכים אותו למי שהוא וזה הסיפור שעיצב את גפן.
גפן היא ילדה בעלת עיינים בצבע חום דבש ושיער חום. לגפן יש אח שנה מעליה.
כשגפן הייתה בת שנה ההורים של גפן התגרשו. היא אינה זוכרת את הימים שההורים שלה היו נשואים, אבל מה שהיא בטוח ידעה שזה לא שינה את האהבה שלהם כלפיה.
המעבר בין שני בתים מגיל צעיר גרם לגפן להיות בן אדם יותר אחראי ומחושב מכיוון שתמיד הייתה צריכה לחשוב על מה היא תרצה בבית של אבא, ולהביא אותו מהבית של אמא, למשל- בגדים, משחקים ואפילו סיפרי לימוד.
כשגפן הייתה בת שלוש איבדה את בן דודה, שהיה בגילה, ממחלה.
בהתחלה היא לא הבינה או האמינה כי ראתה אותו בבית חולים לפני כמה ימים, ואהבה אותו כל כך עד היא אפילו לא ידעה שמשהו כזה יכול לקרות. גפן ואחיה החליטו להכין משהו שיעזור להם לזכור את בן הדוד שלהם. הם הכינו קופסא ומילאו אותה בכל מיני דברים שהזכירו אותו, כמו תיבת אוצר, וכל פעם שהיה להם עצוב או קשה הלכו לקופסא וחשבו עליו.
גפן למדה מגיל צעיר מאוד שגם כשמישהו לא נמצא פה פיזית הוא עדיין פה איתך בלב.
כשגפן התחילה את כיתה א’ לא היה לה חברות מכיוון שרק עברה לגור במודיעין ולא הכירה אף אחד. היה לה מאוד קשה. גפן הייתה יושבת לבד בהפסקות. כעבור כמה ימים באה ילדה ושמה יעל, שגם עליה עבר יום קשה, וכשהן ראו אחת את השנייה הן שמחו כי ידעו שהן יכולות להתחיל דף חדש. מאז במשך שנים רבות הן חברות ממש טובות וזה לימד את גפן להסתכל סביבה וכשהיא רואה מישהו שיושב לבדו היא ניגשת לשאול אותו מה שלומו ואם הוא רוצה לשחק.
גפן הבינה שגם רק לשאול אם מישהי רוצה להיות חברה שלי זה יכול לשנות דברים גדולים.
כעבור כמה שנים בגיל תשע ההורים של גפן התחתנו מחדש.
אמא שלה התחתנה עם הבן זוג שלה, שלו יש ילד בן בגיל שש עשרה, ולהם יש בן ביחד.
אבא שלה התחתן עם בת זוג שלו, לה יש בת בגיל 4 ותינוקת לשניהם ביחד.
אבא של גפן עבר לגור בתל אביב וגפן שמחה מאוד.
כך תוך שנתיים גפן עברה מאח אחד ל-5 אחים ואחיות, וגרה בתל אביב ובמודיעין.
כל אחד עובר את הדברים שלו. צריך לאהוב את כולם כמו שהם כי יכול להיות שהם עברו משהו מעציב וקשה או שהם מאוד עצובים או כועסים או להפך, אבל צריך לדעת לא לשפוט מיד אלא להסתכל על הצד החיובי. כי לכל אחד יש את הסיפור שלו.
