בס”ד
סוף מעשה במחשבה תחילה
חברי ואני שיחקנו כדורגל במגרש ליד הבית, והקבוצה שלנו הפסידה ,זה כבר כמה פעמים שאנחנו מפסידים…הייתי מאוכזב. בדרך הביתה ראיתי את מאיר שהזמין אותי לביתו. עלינו לחדר שלו וראיתי דרך החלון מכלית גדולה של זבל…מאיר אמר שלכל הדיירים מותר לזרוק מהחלון ישר למכלית את הזבל.. הייתי המום איך אפשר? ומאיר אמר תראה יש כאן בוקסה שאני לא רוצה היא מקולקלת….הוא לקח את הבוקסה וזרק אותה לפח….אלא מהההה ליד הפח חנתה מכונית מאד יוקרתית והבוקסה עפה ישר על גג המכונית!!!!ושמענו בוווםםםם חזק נבהלנו הסתכלנו מיד בחלון וראינו שגג המכונית התעקם…אבא של מאיר לא איש עשיר במיוחד ולא ידענו מה לעשות…מאיר לא נירדם כל הלילה בבוקר סיפר לי שראה איש גדול מסתובב ליד האוטו ומנסה להבין מה קרה לגג שלו. האיש החל לשאול את האנשים אם מישהו ראה מי פגע לו באוטו …ולא ידעו…הוא ניגש לבית הספר שבקרבת מקום שאל את המנהל ,המנהל הבטיח לבדוק ואז ראיתי את מאיר ניגש לאיש ואמר לו: אדוני סליחה ,אני עשיתי את המעשה” מה עשית צעק האיש על מאיר והוא התחיל לבכות ולא ידע את נפשו …הלב דפק כמו טרקטור ומאיר בכה ובכה, והאיש אמר “רגע, שניה אחת אני צריך דחוף להגיע לעבודה שלי אתה תחכה לי כאן עד שאחזור יש לי דברים לדבר אתך…מאיר הסתכל עליו והנהן בראש. האיש הלך ומאיר התחיל לבכות שוב ולהתחנן לה’ שיסלח לו על השטות שעשה. בינתיים אבא ואימא שלו דאגו שלא חזר והגיעו לבית הספר ,מאיר סיפר להורים שלו כל מה שקרה ,ואבא שלו אמר אני אלך אל הרב לשאול מה לעשות . אבא של מאיר רץ לרב וסיפר מה קרה לבנו ,הרב אמר אל תדאג ה בעזרך ,אם תצטרך לשלם תשלם וה’ יעזור לך. אחה”צ האיש הגיע לבית הספר וראה את מאיר ממש במצב לא טוב ואמר לו עכשיו אני מדבר אתך .
חשבתי הרבה על המקרה ,אני מוכן לוותר לך על מה שעשית ,מאיר היה המום…לא מאמין.
אני מוותר לך אבל-בתנאי שאתה תדאג שאף אחד לא יזרוק יותר חפצים מהחלון למכלית !
מאיר אמר בסדר …בוודאי אני אדאג לכך. האיש לחץ יד למאיר והם נפרדו. מאיר רץ הביתה וסיפר להורים שהאיש וויתר לו. הם הודו לה’ על החסד שעשה איתם והודו גם לרב שהציע מה לעשות.
למחרת בבוקר מאחר ואבא שלו הלכו לעירייה וביקשו שיזיזו את המכלית למקום צדדי שלא יזרקו חפצים מן החלון. בעירייה הסכימו ולאחר כמה ימים המכלית נעלמה. ואף אחד לא זרק כלום מהחלון…מאיר ואני למדנו לקח…לקח לכל החיים.
