בס”ד
סוד המזרקה
המזרקה שבפראק קולונסטר תוקנה מאז הפיצוץ בליל ה-12 באוגוסט ונראתה כרגיל, אך לא תמיד הדברים רגילים ודברים מוזרים קרו בלילה הזה. לא הרבה אנשים ידעו על הסוד המזרקה שחבוי בה ודברים מכניים השתוללו בקרבתה אך את אלן רייס זה לא הדאיג. כי אלן רייס היה אדם אמיץ מאוד שלא פחד מדברים. הדבר היחיד שהדאיג אותו היה שהמשטרה תימצא אותו ישן על המזרקה ואז ישלחו אותו למעצר, כי המזרקה הייתה מבנה עתיק.
כשהבוקר הגיע, אלן ראה ניידת משטרה. אלן קילל בשקט כששוטר יצא מהניידת והלך לעברו. הוא ניסה להתחבא מאחורי המזרקה, אבל השוטר התקרב והתקרב, אלן ניצמד למזרקה וראה את השוטר במרחק חמש פסיעות ממנו. אלן נלחץ אל המזרקה וראה את השוטר קרוב יותר וקרוב יותר. פתאום, אלן הרגיש במשהו בולט במזרקה ומשך אותו.
אלן נפל לתוך מנהרה ושמע את השוטר ממלמל: “חשבתי שראיתי כאן מישהו”, והלך. אלן נרגע ובחן את המנהרה שנימצא בה. הוא התחיל ללכת והגיע לשלוש מנהרות. מעל כל מנהרה היה שלט. במנהרה הראשונה ראה אלן שלט עם הכיתוב: “לממלכת האור”. במנהרה השנייה ראה שלט ועליו היה כתוב: “לערפל השחור” ובשלט השלישי היה כתוב: “ליער הסבוך”.
אלן לא ידע לאן ללכת ובסוף החליט ללכת לממלכת האור. כשיצא, אור שמש בהיר הציף אותו. אלן הריח ריח פרחים וראה ציפורים צבעוניות. אלן המשיך ללכת ועלה על גבעה. כשהסתכל למרחק, ראה עיר ובמרכזה ארמון. אלן המשיך לכיוון העיר. כשהגיע, ראה שני שומרים לבושים בשריון מחומר מוזר וחרבות מזהב. השומרים הניחו לאלן להיכנס והוא ראה שגם הבתים עשויים מהחומר של השריון שלבשו. הוא ראה אנשים רבים, ואישה מוזרה ניגשה אליו ואמרה: “שלום, אני לורה. אתה באת מהמזרקה?”. אלן ענה שכן.
כששמעה זאת, אמרה לו: “אתה יודע שהיא התפוצצה?”. “כן, אני לורה עוזרת הארמון. אתה מוכן למשימה?” אמרה לו, “לא יודע” אמר אלן. “איזה סוג משימה?”. “משימת הצלה” לחשה לורה, “ואתה יודע שהמזרקה לא סתם התפוצצה? המלך אחראי לכך. הוא פקד להרוס אותה, ובני האדם תיקנו אותה. המלך כעס, וכל התושבים חושבים שהמכשף מהיער הסבוך השתלט עליו. רק השרביט שמונח בחדר השינה שלו יכול לבטל את ההשפעה”.
אלן שמע את הדברים ושאל: “מה אוכל לעשות? אני לא יודע איך לבטל את השפעת המכשף”. “אעזור לך”, אמרה לורה, “בוא אחריי”. לורה ואלן הלכו לארמון, והיא הראתה לו דרך אחורית. אלן נכנס בזהירות כדי שלא ייתפס, ושמע קול צעדים. אלן נכנס במהירות לחדר הקרוב ושמע את הצעדים חולפים במסדרון. אלן הסתכל סביבו וראה שהצליח להגיע לחדר השינה. אלן לקח את השרביט. הוא הלך בצעדים זהירים מאוד בארמון עד שמצא את חדר הכס, פתח את הדלתות וכיוון את השרביט למלך.
מתוך השרביט יצא פרץ אור שהוציא עשן סגול מגופו של המלך. המלך אמר “תודה שהצלת אותי מהכישוף”, אלן אמר לו “הייתי צריך. המזרקה שבפארק קולונסטר לא יכולה להתפוצץ, זה מסוכן”. עוד הפעם המלך אמר לאלן “תרצה לדעת מהו החומר אצלי ביד?”, אלן הנהן. המלך אמר לאלן “החומר המוזר הוא בעצם זכוכית מעורבת עם נחושת. אנחנו קוראים לחומר הזה נחושכית. אני לא מביא לעיתים קרובות לאנשים שבאו מהמזרקה את החומר הזה. אצלנו הוא הכול. אני נותן לך אותו כהכרת תודה”. המלך הביא לאלן את גוש הנחושכית ואמר “היה שלום, אלן. אני מחזיר אותך הביתה” אמר המלך וכיוון את השרביט אליו. אלן חזר ליד המזרקה, ובכיסו מתנת המלך- גוש החומר המוזר – הוכחה לכך שהיה שם.
הסוף
