סוד החלומות
ב-14:15 נגמר עוד יום בבית הספר בשביל טובי עם המורה רחל.
בדרך הביתה ראה טובי משהו מוזר בשמים, זה היה זנב אדום אם נקודות ירוקות. הוא לא רצה לחקור את הדבר המוזר שראה בגלל שתי סיבות:1. זה יכל להיות מסוכן 2. הוא לא רצה להדאיג את ההורים שלו.
כשהגיע הביתה אמא שלו פתחה לו את הדלת אם חיוך יפה ונחמד. “שלום טובי, איך היה בבית הספר? יש לך שיעורים? ביקשת שהמורה תעזור לך במתמטיקה?”, אמרה אמו של טובי בקול חלש ונעים. “שלום אמא וכן… יש לי הרבה שיעורים אבל לא למחר, אפשר לצאת החוצה?” ענה טובי בפרצוף שמראה שהוא ממהר.
“אתה ממהר לאנשהו?. ” מממ… רוצה רק לברר מהר משהו שראיתי בדרך הביתה.” אמר טובי באמצע שהוא פונה לכיוון המעלית. “טוב אבל תיזהר, רוצה לאכול משהו זריז?”, “לא תודה, ביי!” ברגע שטובי נגע במדרכה תפס אותו דרקון עם זנב אדום ונקודות ירוקות.
“תעזוב אותי!” צעק טובי כשהוא מנסה להשתחרר. הדרקון לא ענה אבל גם לא שיחרר. בסוף הם הגיעו לדלת שנפתחת בעזרת הזנב של הדרקון. הם נכנסו לתוך אולם עם הרבה כיסאות, הדרקון סוף סוף דיבר ואמר לטובי שלא ייבהל אלא ישמח.
כעבור זמן מה ניכנס לתוך האולם דרקון עם כתר והציג את עצמו. הוא אמר שקוראים לו רספיגלוס ושהוא המנהיג של כל הדרקונים שנמצאים באולם ורוצה להגיד לי משהו. “שב בבקשה בכיסא האדום שלידך” אמר המנהיג. טובי לא ענה ועשה כפי שביקש. “אני רוצה להגיד לך שעקבנו אחריך כבר כמה חודשים ושמנו לב שאתה ילד סקרן, יש לנו עסקה בשבילך”. אמר רספיגלוס בקול די צרוד שמבינים שהוא צועק הרבה.
טובי לא ידע מה להגיד וחיכה שרספיגלוס יגיד משהו. “אני מבין שאתה בהלם אבל כדאי לך להקשיב לעסקה שיש לי להציע, אם אתה תביא לי את השרשרת של המורה רחל אני אתן לך הזדמנות לבקש חמש משאלות והן יתגשמו באותה שנייה, אבל אם תסרב תחזור לחייך הרגילים ואעזוב אותך בשקט”. שקט מילא את האולם, בליבו טובי חשב שהוא לא פושע והוא לא ייקח בשום פנים ואופן את השרשרת הסגולה הנוצצת של המורה רחל. אבל מצד שני היו לו הרבה משאלות. טובי החליט לענות, “אני מסרב לעסקה המפתה, אלא אם כן תציע משהו אחר בגלל שאני לא פושע”.
“תן לי לשוחח אם שאר הדרקונים וניתן לך תשובה בעוד עשר דקות.” אמר רספיגלוס.
אחרי עשר דקות של לחישות רספיגלוס ענה “חשבנו על עוד משהו שתוכל לתת לנו במקום השרשרת, אם תביא לי יהלום לא אכפת לי מאיפה, המשאלות שלך יתגשמו באותה שנייה כמו שאמרתי מקודם”. “עשינו עסקה!” ענה טובי בקול שמח.
ואז טובי פתאום נזכר שהוא אמר לאמא שלו שהוא יחזור מהר הביתה והתחיל להילחץ. “אני צריך להגיע הביתה, אבקש מהר את המשאלות ואלך”. “אין בעיה”. ענה רספיגלוס.
“משאלה ראשונה – שתזיזו את השעה אחורה כדי שאספיק להגיע בזמן הביתה. שנייה – שתעשו לי את השיעורים, שלישית – שתביאו אותי הביתה, רביעית – שתתנו לי 50 שקל כי אני חייב לחבר שלי, חמישית – שתביאו לי כפפות בול כמו אלה שאיבדתי בשביל שאמא שלי לא תכעס עלי”. אמר טובי בזריזות. “קיבלת, קיבלת, קיבלת, קיבלת וקיבלת”. ענה רספיגלוס באמצע שהוא עושה את הכול, “להתראות!” צעקו כול הדרקונים כשטובי עולה על הדרקון.
בדרך חשב שיוכל להשיג יהלום דרך חברו תומר.
