פעם אחת בתאריך תשבי”א משפחה שגרה בבאר שבע למשפחה קורים משפחת ברקו,
למשפחה הזו היו שלושה ילדים.
הבכור קראו דניאל ,לבן השני קוראים נהוראי,ויש להם גם בת קטנה קוראים לה הדסה.
הם היו משפחה רגילה והם גדלו בבית של אבא ואמא שלהם .
עברו שנים עד שהדסה הגיע לגיל 18 היא הייתה צריכה להתחתן. היה לה שיער חום
חלק וארוך ,כמה נמשים על האף ועיניים כחולות .
היא ידעה שבירושלים יש צדיקים ותלמידי חכמים ,ורצתה להתחתן עם מישהו משם .
הדסה ידעה שצריך לעבור את המדבר עם כל הסכנות. היא החליטה שהיא תלך לירושלים…
הלכה במדבר שעות ושעות היה חם מאוד! החול היה רותח והיא הזיעה מאוד עד שהלילה ירד.
בלילה במדבר קר מאוד! היא הייתה צריכה לישון בחול עם הסמיכה שאמא שלה נתנה לדרך
וישנה איתה .
באמצע הלילה היא שמעה קולות של חיות מתקרבות ופחדה מאוד. היא ראתה שלושה תנים,
אבל היא יודעת שהכל לטובה, והיה לה רעיון לזרוק אבנים בשביל שיברחו .! הן הלכו
והדסה יכלה לישון בנחת.
הדסה המשיכה את הדרך אחרי שעשתה את התפילה שחרית .
היא הלכה כל היום עד שהלילה השני הגיע .
בלילה השני שמעה עוד הפעם קולות אבל הפעם היו של ארבעה גנבים עם ארבעה סוסים
שחורים והיו להם תלבושות שחורות ומסכות שחורות, חטפו לה את האוכל ואת המים.
היא רעדה מפחד ובכתה בתפילה בשביל השם שיעזור לה.
פתאום ! ראתה רועה עם בגד כחול ושערות שחורות עם כיפה גדולה מתקרב אליה . הוא נתן
לה אוכל ומים.
אחרי שאכלה היא הרגישה טוב יותר ,וגם שהיה איש טוב .
הרועה אמר להדסה: מה את עושה פה לבד? “.
“אני הולכת לירושלים לשאול שאלה לרב”. ענתה הדסה
“אני אלווה אותך לרב כי גם לי יש שאלה לרב ” אמר הרועה. הם הלכו יחד לירושלים.
בדרך הדסה שאלה את הרועה :”איך קוראים לך ? “
“קוראים לי דוד לוי,…ואיך קוראים לך?”
” קוראים לי הדסה ברקו” ענתה הדסה.
הגיעו לרב משה כהן עייפים מאוד.
לרב היה בגד שחור וכובע שחור ,משקפיים קטנות והזקן שלו לבן וארוך.
הדסה נכנסה בלחץ לחדר של הרב הראשונה ושאלה “כבוד הרב אתה יכול בבקשה למצוא לי
חתן?”
הוא אמר “כן בשמחה ” “תודה” ענתה הדסה ויצאה מהחדר.
הגיע התור של דוד הרועה וגם הוא היה בלחץ ,דוד הרועה שאל “כבוד הרב יש לי שאלה
בבקשה : הכבשה שלי שברה את המכונית של השכן שלי. כמה צריך לשלם על המכונית ?”
הרב אמר לדוד : “לפי פרשה משפטים אתה צריך לשלם חמש פעמים את המחיר של
המכונית.
דוד יצאה מהחדר של הרב ובכה מול הדסה. היא שאלה אותו “למה אתה בוכה דוד?”
דוד ענה “אני צריך לשלם הרבה כסף אבל אין לי כסף”.
הדסה אמרה לו “אתה יכול לבוא אליי בבאר שבע ואבא שלי יתן לך עבודה כדי לקבל כסף”
דוד הסכים מייד.
והם הלכו יחד לדרך לבאר שבע. הם עברו שתי לילות ושלוש ימים במידבר.
הפעם שום דבר לא הציק להם בדרך.
כשיגיו בבית של הדסה דוד דיבר עם האבא של הדסה. והוא התחיל לעבוד בשדה של אבא של
הדסה.
עברו שש שנים ודוד רצה להתחתן… אז הוא יחזיר לרב משה כהן בירושלים.
ברגעה שהרב שמעה את דוד היה לו הרגשה שמחה והוא אמר:
“אני כבר יודע איזה אישה אתה יכול להיפגש!!”.
הרב שלך מכתב להדסה וכתב לה “כבר מצאתי לך חתן לפגוש”.
דוד והדסה דיברו וצחקו ביחד והרגישו טוב ביניהם ,ובסוף רצו להתחתן.!!
והציגו את ההורים שלהם והמשפחה…
כולם שמחים בחופה אחרי שהרב משה כהן בירך את הברכות .
אחרי החופה הלכו לבית המקדש להקריב קורבן שלמי תודה. היה מרגש מאוד .!!!
הם הביאו את הקורבן ,המצוות ,החלות ,והחלות מטוגנות.
הזמינו את כל אנשי החתונה לאכול את קרבן שלמי תודה.
הדסה ודוד היו להם חמישה ילדים
והיו משפחה מאושרת. הכל לטובה במדבר.
