סיפור המשפחה של סבתא
פעם הייתה אזעקה בשעה 5 בבוקר ונכנסנו לממ”ד אבא, אמא, עקיבא, נעמי, הדר, עברי סבתא ואני. בהתחלה פחדתי מהאזעקות. זה מוזר, אבל לאט לאט התרגלתי.
זה היה מצחיק לראות את סבתא בפיג’מה. כשנכנסנו לממ”ד אבא אמר שהאזעקה הולכת להיות ארוכה. סבתא שאלה אם אנחנו רוצים לשמוע על הילדות שלה. אמרתי לה כן סבתא אנחנו נישמח לישמוע.
לפני הרבה שנים ההורים שלי שקראו להם רחל וחיים ניצלו מהשואה. בסוף המלחמה כל אחד מהם החליט לינסוע הביתה לחפש אם משהו שרד את המלחמה. אבא שלי עלה על רכבת ממחנה עבודה לעיר לודז’ ואמא שלי גם נסעה ממחנה עבודה לעיר בנדנין ופיתאום ברכבת הם ניפגשו והתאהבו והחליטו להתחתן. אבא שלי לא מצא אף אחד ולאמא שלי היו כמה אחים שעלו לארץ. אבא ואמא שלי התחתנו ואז אני נולדתי. סבתא סיימה לספר ואמרה לנו תראו גם באזעקה הזאת אנחנו ננצח כמו שניצחנו במלחמת השואה.
ואני שאלתי אותה, סבתא אבל מה קרה אחר כך?
ואבא בדיוק הודיע שאפשר לצאת מהממ”ד
אז סבתא אמרה לי נמשיך באזעקה הבאה.
