נשארתי לבד בבית-יוסף (ספקי) ויטלזון
זה היה יום נחמד מאוד. עד שההורים שלי היו צריכים ללכת לעבודה והאחים שלי לקייטנה ואני נשארתי לבד בבית.
היה חם מאד ופתאום השמים הפכו לאפורים והתחיל לרדת גשם, היו רעמים וברקים. זה היה ממש מפחיד ואז היו דפיקות בדלת רציתי לשאול מי זה, אבל מרוב פחד לא הצלחתי לדבר ואז עוד פעם היה דפיקות אבל יותר חזק ויותר חזק עד שנפתחה הדלת.
התחלתי לבכות ואז אח שלי שבסוף הוא זה שהיה בדלת שאל אותי: “למה לא פתחת לי?” והוא ישר התחרט ושאל אותי: “למה אתה בוכה?” ואז שאלתי: “למה אתה כאן?” אני רק לוקח משהוא והולך ואז שאלתי אותו “האם ראית איך פתאום ירד גשם ונהיה ברקים ורעמים?” והוא אפילו לא ענה והוא ישר הלך.
התחלתי שוב פעם לפחד ולבכות ואז פתאום הגשם היה יותר חזק ואז פחדתי יותר ואז התחיל ברד וכל פעם שפחדתי יותר הברד, הרעמים והברקים היו חזקים יותר. ואז נרדמתי. התעוררתי מהדפיקות והייתי בטוח שזה ההורים שלי אז ישר פתחתי. פתאום ראיתי גבר עם מדים כחולים, זה היה שוטר הוא שאל אותי: “איפה ההורים שלך?” עניתי לו: “בעבודה” ואז הוא שאל: “מה מספר הטלפון של אבא שלך?” עניתי לו: “אני לא יודע” והטלפון של אימא שלך? אני גם לא יודע טוב רק תסגור את כול הדלתות והחלונות כי מחבל מסתובב חופשי… לא הצלחתי לדבר… אחרי שהוא הלך ישר נעלתי את הדלת, רצתי לחדר שלי ונעלתי את עצמי.
היה כבר 20:00 בלילה ואף אחד לא חזר. נלחצתי ממש כמעט ולא הצלחתי לנשום. פתאום היתה דפיקה בדלת ועוד אחת ועוד אחת… התקרבתי לדלת ופתאום מישהו ניכנס מהחלון מישהו שחור עם סכין ביד.
דפקתי את הריצה הכי מהירה שלי. לא ידעתי שאני כל-כך מהיר. נעלתי את עצמי בשרותים ושמעתי צחוק מרושע וכל מיני דברים נהרסים וישבתי על האסלה. אבל קמתי מהר כי כמעט נפלתי לתוך האסלה שהיא מאד גדולה. הרגשתי שאני לא צריך לפתוח את הברז, אבל למרות זאת פתחתי. הרגשתי שהוא מתקרב וסגרתי את הברז. הוא פתח את הדלת מבחוץ ישר ברחתי בין הרגלים שלו. היה חשוך כל-כך. לא הצלחתי לראות כלום, אבל שמעתי אותו מתקרב ומתקרב ומתקרב עוד יותר ויותר ואז הוא באה לקפוץ עלי.
ופתאום התעוררתי וישר בדקתי איפה אני. אני בבית. אחרי זה הלכתי לבדוק אם ההורים כאן והם כאן. ההורים שלי אמרו לי שהולכים לים בנסיעה נרדמתי והתחלתי לחלום שוב…
