רכיבה מסוכנת
פעם אחת כשהייתי קטנה אחיות שלי, אלישבע ואדל ,רצו ללכת למכולת. אני רציתי ללכת איתן והן לא רצו. ביקשתי וביקשתי וביקשתי ובסוף הם הסכימו וגם אמא הסכימה. הם רצו להביא גם קורקינטים והיו רק שתי קורקינטים ואנחנו שלוש בנות. אחותי אדל הציעה שאני אעלה ביחד איתה על הקורקינט ואני הסכמתי. רכבנו עם הקורקינטים למכולת . באמצע הדרך הייתה ירידה ואחותי רכבה יותר ויותר מהר. זה היה ממש מהר ופחדתי ומרב פחד, שמתי רגל על הרצפה והתהפכנו בצורה שאחותי נפלה עליי והפנים שלי היו על הרצפה. אחותי הרימה אותי וראתה שיורד לי דם. חזרנו הביתה מהר ואמא לקחה אותי לחדר מיון בבית חולים.. הרופא במיון אמר ששברתי את האף .הוא אמר לאמא שלי שצריך לאשפז אותי ולישון שם בלילה ושנחזור לביקור עוד כמה ימים. חזרנו אחרי כמה ימים אל הרופא והוא אמר שהכל בסדר. ברוך ה’. למדתי שפעם הבאה לא להסכים לעלות ביחד על קורקינט אחד כי זה מסוכן.
