פרק אחד: הבריחה מבית- הספר
השעה הייתה כמעט שש בערב, אדון סֶנֵלָה ישב במשרדו כבר שעות ארוכות.
הדקות הפכו לשעות והשעות הפכו לימים, וכל כמה שעות נכנסו חבריו ובני משפחתו.
כולם ניסו להרגיע אבל זה לא עזר.
במשפחת סֶנֵלָה יש שלושה בנים ובת אחת, אדון וגברת סֶנֵלָה עבדו כמעט כל היום. הבוגר במשפחה הוא איתי כבר כמעט בן 17 השני הוא יאיר שהוא בן כבר 14 וחצי,
השלישי זה גד, בן 8 והאחרונה היא מיכל, שהיא בת 5.
זאת משפחת סֶנֵלָה.
יום אחד כשאדון סֶנֵלָה נשכב במשרד שלו הגיעה גברת סֶנֵלָה,
“אתה חייב להפסיק עם זה, אתה חייב להפסיק עם האיחורים, אנחנו קובעים ב17:00 ואתה מגיע ב5:00 לפנות בוקר.” היא אמרה, “זה לא עוזר לי!”
אדון סֶנֵלָה השתעל, “טוב מה האא-” אדון סֶנֵלָה השתעל שוב. “טוב מה הארון החדש הזה?” הוא ניסה שוב, ומשך באפו ואז הצביע על תמונה בטלפון שלו. “תפסיק לאחר!!!” גברת סֶנֵלָה צעקה, ועזבה אותו כרוח סערה.
שעת ערב במשפחת סֶנֵלָה הייתה שעת ערב רגילה לגמרי…
גברת סֶנֵלָה מכינה אוכל, אדון סֶנֵלָה היה במשרדו וכל הילדים אוכלים.
בוקר אחד יאיר התעורר. ולבש חולצה ירוקה, מכנסיים חומים וסוודר אפור.
יאיר הלך לבית- הספר כרגיל שיעורים משעממים (כמו לכל תלמיד) הכל כרגיל.
בשיעור האחרון של בית- הספר ביום, יאיר שם לב שמשהו קורה למורה שלו, הוא כל הזמן כעס על ילדים שלא עשו כלום והיה לו פתיל קצר.
“מעניין מה קורה לו,” קרא חברו של יאיר, יהונתן, “זה ממש מַחְשיד.”
כשיהונתן שאל את יאיר אם הוא רוצה לבוא אליו, יאיר אמר שהוא לא יכול, הוא שיקר כי הוא רצה לספר לאימו על המורה.
גברת סֶנֵלָה הייתה עובדת בפתירת פשעים ברחבי אירופה והוא רצה לספר לה.
למחרת היה לכיתה של יאיר עוד שיעור עם המורה אריה (שיאיר ויהונתן היו בטוחים שהוא מתחזה), כמעט כולם נאנחו חוץ מהילד שיאיר שנא, נועם.
הוא חייך חיוך מרושע.
“קדימה כולם להוציא מחבר- היי אתם שם יאיר ויהונתן צאו מהכיתה!”
יאיר ויהונתן לא יכלו לעשות כלום והם יצאו מהכיתה.
“אני שונא את המורה הז-” אמר יהונתן בכעס אבל השתתק מייד, המורה אריה עמד בפתח הדלת.
“אתם, יאיר ויהונתן בואו איתי,” לא הייתה להם ברירה הם הלכו אחרי אריה.
אריה לקח אותם מחוץ לשערי בית- הספר לתוך המכונית שלו, הם הגיעו למין מפקדה מוזרה הם נכנסו פנימה,
פתאום המפקדה המריאה לאוויר והגיעה לחלל.
פרק 2: דין 8
בסוף כבר לא היה אפשר לראות את הבית- ספר וכל ישראל הם היו קטנים מנשׂוֹא.
“אני לא חושב שזה טוב.” לחש יאיר אזנו של יהונתן.
“ברור שזה לא טוב,” השיב יאיר בתקיפות. “אני מתעב את המורה הזה, כל- כך מעצבן.” פתאום בא אריה, “מה קורה פה? איפה אני?” הוא שאל.
“מה זה אומר איפה אתה, ברור שאתה יודע איפה אתה, אתה בחלל.” אמר יהונתן. “מה? באמת אני בחלל? ממתי?”
