היי, קוראים לי נועה והיום אני הולכת לבית הספר החדש שלי.
זה היום הראשון שלי בבית הספר הזה ואני קצת חוששת, עליתי
מאירופה לישראל , ההורים שלי ממש רצו לעבור לישראל. הם אומרים שישראל היא עיר קדושה והאנשים שם ממש נחמדים, אני מקווה שהיום הזה יהיה כיף, לבשתי בגדים ויצאתי לבית הספר, הגעתי לבית הספר והמורה נחמה קיבלה אותי ממש יפה היא אמרה לכל התלמידות, “היום יש לנו תלמידה חדשה ואנחנו נקבל אותה יפה מאוד” באתי לכיתה והמורה נחמה אמרה לי איפה לשבת וישבתי, המורה נחמה עשתה שיעור שלם בשביל לקבל אותי לכיתה והיא הסבירה שבאה ילדה חדשה לכיתה צריך לקבל אותה יפה ולשתף אותה יפה ולשתף אותה במשחקים. ואז היה צלצול להפסקה הלכתי לבחוץ וישבתי לבד הבנות בכיתה לא כל כך שיתפו אותי והקשיבו למורה אבל בכל זאת ישבתי לבד ואז המורה נחמה הגיעה לכיתה לראות שהכל בסדר אבל היא גילתה שאני יושבת לבד ואין לי עם מי לשחק. היא ישבה לידי ואמרה לי שלא תמיד ביום הראשון מתחברים כל כך מהר, אבל אז יש הרבה חברות. היא סיפרה לי שהיא היתה ילדה קטנה בגיל שלי לא כל כך
שיתפו אותה במשחקים ביום הראשון שהיא הגיעה לבית הספר אבל אז נהיו לה מלא חברות. נחמה המורה ישבה איתי כל ההפסקה ודיברה איתי שאני לא ארגיש לבד ואז ניהיה צלצול לשיעור נכנסנו לכיתה ולמדנו. ואז המורה נחמה אמרה לבנות בכיתה “בנות אני מקווה ששיחקתן עם נועה בהפסקה” הבנות לא ראו שהמורה נחמה ישבה איתי בהפסקה אבל בכל זאת היא אמרה למרות שהיא יודעת שהבנות בכיתה לא שיתפו אותי ולא שיחקו איתי. ואז הגיע ההפסקה הבאה והבנות בכיתה שאלו אותי עם אני רוצה לשחק איתן ואני אמרתי להן שאני רוצה לשחק איתן. הן הלכו לשחק בתופסת והיה לי ממש כיף נהניתי לשחק איתן ודיברנו וצחקנו הרבה ואז כל יום חיכיתי ללכת לבית הספר כי אני מאוד אוהבת את החברות החדשות שלי ואת המורה החמודה שלי
ומפה אנחנו לומדים שנחמה הייתה נאמנה ונחמדה והיה לה מסירות ונאמנות והיא היתה נחמדה והיא היתה נאמנה עוזרת תמיד לאנשים והיא היתה טובת לב.
