נחמה בחלום
מאת אבישי שריג
בבוקר שטוף שמש הלכתי לבית ספר, לא ידעתי שהיום ייהיה כזה. אותו היום לא הלך לי כול כך טוב כי הלכתי מכות עם חבר, בואו נגיד שלא היינו החברים הכי טובים. לחבר קוראים עילאי והסיבה שהלכנו מכות היתה כי הוא אמר שגנבתי לו את המחק ואמרתי לו שלא גנבתי לו את המחק, באמת לקחתי לו את המחק ולא רציתי לומר.
עילאי התעצבן עלי מאוד, רצתי למקום שלי והוא רדף אחריי ובזמן שהוא הסתבך בכיסאות ושולחנות אני יצרתי סימנים על המחק.
פתאום המורה נכנסה לכיתה, עילאי ישר פנה להתלונן ואז אני נגשתי אליה והראתי לה את הסימנים שעשיתי. המורה אישרה שהמחק שלי וכמובן עילאי מאוד התעצבן.
יום למחרת למדנו על פרופסור נחמה ליבוביץ’, השיעור היה מעניין מאוד, שאר היום היה משעמם. אבל בלילה קרה משהו מוזר, נחמה ליבוביץ’ הגיעה אליי בחלום ואמרה לי לבקש סליחה, בהתחלה לא הסכמתי אבל היא משלה לי משל: נגיד ואתה בעוד יום רגיל בבית ספר ופתאום אתה רואה חבר עם הטלפון שלך ואתה בודק בתיק שלך ואתה לא מוצא את הטלפון שלך, וכול הכיתה אומרת שזה שלו והמורה גם מסכימה שזה שלו, איך היית מרגיש? איך היית מתנהג? האם זה הוגן? האם זה ישר?
בבוקר התעוררתי עם החלטה בעקבות החלום. החזרתי לעילאי את המחק וגם הבאתי לו ושוקולד לפיצוי. עילאי סלח לי, הוא נהיה רגוע יותר לאחר מכן מצאתי את עצמי עם החבר הכי טוב שלי: עלאי.
