היה היה פעם בעיר צפת העתיקה נגר פשוט, שמו נחום.
נחום היה חרוץ מאוד, הוא היה הולך כל בוקר לעבודתו במרץ.
נחום היה מגיע לעבודתו כל בוקר ב- 6:00 וחוזר לביתו ב- 20:00 ,
יום אחד נחום חזר מעבודתו בשעה 21:00 וראה איש תולה מודעה ,
מיד ניגש נחום למודעה, במודעה היה כתוב כך : “תחרות ריצה! מקום ראשון זוכה ב- 500 שקלים”, נחום התרגש מאוד כי ידע שבסכום כסף כזה הוא יוכל לקנות לו מסור חדש.
מאז כשנחום קם כל בוקר הוא הלך להתאמן והגיע לעבודתו רק ב- 8:00 וכך נחום המשיך זמן מה.
כעבור חודש נערכה התחרות,
התחרות נערכה בשלושה שלבים:
- טורניר בין שלושים המשתתפים
- טורניר בין 20 המשתתפים שזכו בסבב הראשון
- טורניר בין 10 המשתתפים שזכו בסבב השני
שני הסבבים הראשונים עברו על נחום בקלות רבה, הוא ממש עף על המסלול בזכות האימונים הרבים שערך כל בוקר.
אבל בסבב השלישי היה קשה מאוד בתחילתו כל מי שהגיע אליו קיבל בקבוק מים ומטלית לניגוב זעה, הטורניר האחרון התחיל כעבור 30 דקות,
“היכון הכן צא!” צעק המזניק בקול רם כל כך שכל הצופים שמעו והשתתקו,
אבל כשכמעט הכל נגמר ונחום היה במרחק מטרים בודדים מקו הסיום נפל נחום על הרצפה בקל רעש גדול.
“מה קרה” צעקו כל הצופים הנדהמים, אבל אף אחד לא ידע מה לענות.
פתאום כולם נדהמו לראות זוג חובשים המרימים את נחום על אלונקה ומפנים אותו לבית החולים באמבולנס.
אבל מבחינתו של נחום הכל היה טוב הוא השתחרר למחרת והמשיך בעבודתו כבר בשבוע הבא.
בינתיים נערכה החקירה:
מנהל התחרות לא הבין מדוע נחום נפל הרי הוא עשה את המסלול הזה פעמים כל בוקר, אז הוא התחיל לחקור את כל משתתפי התחרות ובראשם את אסף המתחרה שהכי שנא את כולם והיה הכי מהיר אחרי נחום,
כעבור כשבוע מנהל התחרות תפס את אסף על חם בעזרת שני מצלמות האבטחה בהם ראו שאסף זרק אבן על רגלו של נחום,
אסף נאלץ להודות במעשהו המרושע,
ועכשיו כשהיה ברור שנחום אמור לקבל את הכסף הציעו לו את 500 השקלים, נחום שמח מאוד אבל נאם לפני כולם שחשוב יותר אחוות אחים ושאף אחד לא התאכזב ויתבייש בהפסדו, ולכן נחום חילק את כספו בין עשרת המתמודדים הנותרים ובגלל כל טוב הלב של נחום הוא חילק גם לאסף בכסף זה הציעו כל המשתתפים לארגן מסיבה גדולה לכל השכונה
בסיום המסיבה נחום נעטף בדרכו החוזרת לביתו בחיוך, ידע שגם אם התחרות לא הסתיימה כפי שתכנן, הוא זכה במשהו יותר ערך – אחווה ורצון טוב מהשכנים. המסיבה הגדולה שהתקיימה הפכה לחגיגת אחדות ושמחה, ונחום היה הגיבור של השכונה.
בבוקר המחרת נחום חשב על עלילות היום הקודם והחליט להפוך את התחרות לזיכרון חי ואירוע שישאר בלבם של כולם,
נחום שקל להקנות מתקן ספורט ציבורי לשכונה ולארגן אירועי ספורט תדמיתיים שיאחדו את הקהל. בכך, הוא הצליח לשנות את דרכו של התחרות, מקרב רוחני בין השכנים,
השכונה של נחום זכתה במתקן מגניב ובאווירה חמימה.
הסוף
