בס”ד
נדב הקטן בגן
היו היה ילד קטן בשם נדב והוא אהב לשחק.
בבוקר נדב תמיד הולך לגן שלו ופוגש את החברים שלו, ואחר הצהריים הוא הולך לשחק בגני שעשועים עם חברים.
יום אחד קרה משהו מוזר… בבוקר כשנדב הגיע לגן הוא גילה שאף אחד לא מתייחס אליו ואפילו הגננות לא מדברות אתו. נדב הלך לחצר ובכה, לפתע הוא חשב לעצמו “מה קורה פה? אולי זה רק חלום?” הוא קם בבהלה והתעורר, הוא חשב לרגע ותהה לעצמו אם דבר כזה היה קורה במציאות מה היה קורה לו.
הוא קם והתארגן מהר לגן, כשהגיע לגן ישב עם חברים לארוחת בוקר שגננות הכינו לילדי הגן.
לקראת הצהריים נדב ושאר הבנים יצאו לחצר כדי לשחק הדוב הגדול. לרגע נדב היה הדוב הגדול כי תפסו אותו, הוא התעצבן נורא ורצה להרביץ לנהוראי. הריב היה קשה.. עם זאת, בסוף נהוראי ונדב השלימו ונהיו החברים הכי טובים, אפילו יותר ממה שהם היו לפני הריב. אחרי זה הם קבעו להיפגש אחר הצהריים בשעה חמש וחצי, בגן השעשועים. אך ברגע שההורים באו לקחת את הילדים נדב נשאר בודד.
נדב חשב שנהוראי גם נשאר בגן ושהוא משחק מחבואים עם כל הילדים, ולכן הוא התחבא… הוא לא ראה אף אחד, נדב חשב לעצמו “למה אף אחד לא מוצא אותי?”. הגננות חשבו שנדב הלך כמו כל שאר הילדים והן נעלו את הגן, נדב קם ויצא מהמחבוא לאחר מספר דקות ונדהם לגלות שהדלת נעולה.
נדב דפק בחוזקה על הדלת וגילה לצדו את טלפון המצוקה, הוא התקשר לאמא שלו אך הופתע לשמוע בצד השני של הטלפון קול של מישהו אחר שענה לו ולא אמא שלו.
נדב שאל “מי אתה? ומה השם שלך?”. ענה הבחור “לא עניינך ילד מי אתה ולמה התקשרת לפה?”, נדב צעק “חייגתי לאמא שלי”! הבחור הרגיש מוזר, ונדב הרגיש מפוחד וחסר אונים.
הבחור ניתק את השיחה ונדב לא הבין מה קורה ומה הוא יכול לעשות עכשיו.
נדב צעק “אמא” ואחרי כמה דקות נרגע.. נדב נזכר שיש פתח חירום בגן, אך לא מצא אותו. חיפש וחיפש.. נדב הקטן התייאש ופתאום נזכר שפעם הגננות והילדים עשו תרגיל כניסה למקלטים ושם היה פתח החירום.
נדב הלך למקלט ובאמת מצא שם את פתח החירום, אבל נדב נתקל בבעיה נוספת.. הוא לא יודע איך פותחים את פתח החירום..
