ביום קיץ חם יצאתי עם משפחת לשייט באוניית פאר לכיוון דובאי.
כשהיינו בלב ים , באמצע הליל , שמענו רעש חזק ומולה. התעוררנו ומרוב פחד לא
העזנו לצאת מהחדר התחלשנו ביננו כדי להחליט מה לעשות עוד לא הספקנו להגיע
למסקנות כיצד להגיב ודלת התא שלנו נפרצה בעצמה הינו המומים למראה הפיראט
הגבוהה והחזק שאיים וצעק בשפה לא מובנת הוא הצביע בידיו לכיוון שעלינו ללכת
נעננו לו והוא הוביל אותנו לסיפון האוניה שם התקהלו כל נוסעי האוניה כולם עמדו
והביטו זה בזה במבטי אימה ותהיה אף אחד לא העז לדבר פתאום המפקד שלהם
הוציא תיבת אוצר ריקה ובקש מהפיראטים להסתובב בינינו כדי לקחת את כל
התכשיטים שענדנו ואת כל הכסף שהיה עלינו מסרנו כולנו את התכשיטים שהיו עלינו
כמובן שלא חשבנו להתמודד או להתנגד אך המפקד של הפיראטים לא היה מרוצה
הוא צעק ומשפת גופו הבננו שהוא רוצה שהתיבה תהיה מלאה מכסף ותכשיטים הוא
איים להטביע את האונייה עם יושבייה אם בקשתו לא תתמלא קפטן האונייה שכנע
אותנו שלאנשי האונייה יש כסף רב ותכשיטים בדובאי קפטן האוניה התבקש ללכת עם
שלושה פיראטים כדי להשיג כסף בדובאי ולתת לפיראטים בינתיים מפקד הפיראטים
וחבריו נשארו לשמור עלינו באונייה .התרגשנו מתח עצום עמדנו על הסיפון וראינו
אוניות מלחמה מכתרות את אוניתנו. מתוך האוניות, זינקו חיילים לים והגיעו לאוניתינו.
אנחנו הילדים הספקנו לרוץ ולהתחבא באוניה. אך שמענו קולות מלחמה בין החיילים
לפיראטים יריות וצעקות. החיילים גברו על הפיראטים, אזקו את מפקד הפיראטים
המפקד “קריק” שהיה מוכר ומבוקש ע”י המשטרה זמו רב נכנס למאסר. גם את שאר
הפיראטים הכניסו לבית סוהר. קפטן האוניה בישר לנוסעי האונייה שהם משוחררים,
ושהפיראטים קיבלו את עונשם. שכדי לא להכנע לטרור הוא דיבר עם שלטונות דובאי
ובקש מהם עזרה. והם נלחמו בפיראטים למרות שחווינו רגעים מפחידים שמחנו
שניצחנו את הפיראטים האיומים .ועכשיו נוכל לנפוש בשקט בדובאי.
הרפתקה באמצע הלילה
הרפתקה באמצע הלילה זה היה ביום שני בערב בשעה 9:27. צרחה נשמעה מהבית של השכנים וזאת לא הייתה צרחה של שמחה. לא כל כך הבנתי