מתכון לסכנה

מתכון לסכנה / נהוראי גנור

דניאל בלום הוא אופה. יש לו מאפייה בירושלים ויש אומרים שהיא המאפייה הכי טובה בעיר.

יום אחד, כשדניאל היה באמצע להכין את הלחם האהוב עליו, הטלפון שלו צלצל. הוא התכוון לנתק, אך הוא שם לב שזה מספר שהוא אינו מכיר, “מעניין מי זה יכול להיות” חשב בליבו דניאל וענה. מן הטלפון נשמע קול מפחיד,” בוא היום בשעה 5:00 בדיוק לסמטת פת, ואתן לך את מתכון הלחם הטעים בעולם”.

בתחילה דניאל חשב שזאת מתיחה, “למה שמישהו ירצה לתת לי את המתכון הכי טוב בעולם? איך אני יכול לעזוב את המאפייה שלי בשביל סתם איזה מתכון של לחם שלא בטוח שהוא טעים בכלל?” אבל הסקרנות ניצחה את הספקנות ודניאל החליט שהוא פשוט חייב לבדוק את המתכון הזה.

דניאל ניסה להספיק לאפות כמה שיותר כדי שהוא יוכל לצאת בנחת. הוא תלה בפתח החנות שלט ובו כתוב: סגור, תכף אשוב.

בשעה 4:30 נכנס דניאל למכוניתו ונסע לכיוון סמטת פת. “הו, מעניין מה זה המתכון הזה” חשב דניאל, “הוא בטוח לא יותר טוב מהמתכונים שלי.” דניאל שמח ביותר מכיוון שהכביש היה ריק, כאילו פינו אותו במיוחד בשבילו. הוא כבר כמעט הגיע לסמטה אך לפתע הופיעה מלפניו משאית זבל שפינתה את הפחים וחסמה את שני הנתיבים. “אני צריך להגיע בזמן לפגישה חשובה מאוד!” צעק דניאל אל נהג המשאית “אתה יכול בבקשה לפנות את המעבר?!” נהג המשאית ניסה להזיז קצת את המשאית אך בטעות פגע במכוניתו של דניאל, ודניאל ומכוניתו החלו להידרדר במורד הכביש. דניאל לחץ על הבלמים רגע לפני מעבר החצייה. המכונית הסתובבה בחריקה ונתקעה בעמוד בחזקה. “נהג מטורלל!” צעקה אישה מבוגרת על דניאל.

המכונית של דניאל הייתה במצב רע מאוד, המנוע התקלקל ונפלט ממנו עשן. דניאל יצא מהמכנית חבול קלות. אנשים ניגשו אליו לראות אם הוא בסדר, ואף הציעו לקחת אותו לבית החולים להיבדק. אבל דניאל היה נחוש בדעתו לקבל את המתכון. “אני לא יכול להפסיד את ההזדמנות הזאת. המתכון הזה יכול לשנות לי את החיים.”  הוא כבר היה במרחק הליכה אז הוא המשיך ברגל כשהוא משאיר אחריו את כל הבלגן.

כעבור כמה דקות דניאל הגיע ליעדו. דניאל הסתובב בסמטה האפלולית ולא מצא שום דבר, “יש כאן מישהו?!” צעק דניאל אל תוך האפלה הקרה. דניאל התכוון לחזור הביתה באכזבה, אך פתאום, ראה פתק קטן מודבק לגזע עץ ובו כתוב: דניאל רוברט, איחרת, לא הגעת בשעה שקבענו ופספסת את ההזדמנות שלך להשיג את המתכון ללחם הטעים בעולם.

דניאל היה ממש מאוכזב ומעוצבן. הוא היה מעוצבן על העצים, על נהג המשאית, על האישה המבוגרת ועל עצמו. הוא חזר לביתו נסער חבול ומדוכא. הוא התקלח כדי לשטוף את מאורעות היום. ונרדם בן רגע. למחרת בבוקר דניאל התיישב על הספה והקשיב לחדשות. לתדהמתו, בטלוויזיה שודרה כתבה: “אתמול בלילה, נתפס פושע מבוקש המתקשר לאופים מפורסמים ומפתה אותם להיפגש אתו. הפושע מתחבא באפלה וכשמגיע הקורבן הוא רוצח אותו בעזרת מערוך. בחקירתו התגלה שהרוצח הוא בעצמו אופה, והוא רוצה שהמאפייה שלו תהיה הכי טובה בעולם ועל כן רצח את כל מי שחשב שעומד בדרכו.

“אני לא מאמין.”