זה קרה לפני שנתיים, כשכל המשפחה שלי רצתה לטוס בחנוכה לניו-יורק, אחרי ששנה קודם חגגנו את חג חנוכה אצל משפחה מסורתית.
והאמת, שממש אהבתי את זה! אז השנה רציתי להישאר בארץ במקום לטוס לניו-יורק כדי לחגוג את החג, אבל במקום ללכת אל המשפחה המסורתית הזאת, נאלצתי ללכת אל דודה שלי, כי המשפחה המסורתית הזאת נסעה לירושלים
. שלא תבינו אותי לא נכון! אני מאוד אוהבת את דודה שלי, פשוט גם היא לא חוגגת חנוכה.
כשהגעתי לבנין שלה התבאסתי, אבל לא תאמינו! לפני שירדתי מהאוטו ראיתי שיש בחלון קומה מתחתיה חנוכיה שעדיין לא דולקת! ישר קפצתי ויצאתי מהאוטו בשמחה.
וכשהגיע הזמן להדליק את החנוכיה אמרתי לדודה שלי שאני הולכת להוריד את הזבל, אבל כמובן שירדתי לקומה מתחתיה.
לפני שדפקתי בדלת נלחצת, מי זה יהיה? איך הוא יגיב? ומה הוא יחשוב? אבל אזרתי אומץ ודפקתי בדלת.
ולזה לא ציפיתי… זאת בכלל אישה מבוגרת, כשהיא פתחה את הדלת היא הסתכלה מוזר ושאלה:” מי את?” סיפרתי לה את כל הסיפור והיא אמרה שהיא תשמח לקרב אותי ליהדות! אבל זה לא הכל, היא גם אמרה שהיא גרה לבד והיא לא בקשר עם המשפחה שלה.
משהו בי בער ואמר לי שאני חייבת להדליק איתה את נרות החנוכה
בכל יום הדלקנו את הנרות ושרנו שירים, אבל אני מיהרתי, הסברתי לה שאמרתי לדודה שלי שאני רק הולכת להוריד את הזבל והאמת, שהיא די הבינה אותי והתחילה למהר לקח לנו בדיוק דקה וחצי,
כשעליתי, דודה שלי שאלה אותי: “למה לקח לך קצת יותר זמן מהרגיל” גימגמתי קצת, ואז אמרתי לה שהיה צריך לרוקן את הפח אז לקח לי קצת יותר זמן, וישר הלכתי לחדר.
למחרת אמרתי לה שאני הולכת להוריד את הכלב, כי אני יודעת שזה לוקח יותר זמן, ירדתי לשכנה הדלקנו חנוכיה והפעם, שרנו בכיף והיא גם סיפרה לי שבעלה נפטר לפני כמה שנים ושהבנים שלה גרים בצד השני של הארץ. אבל בנר השלישי כשירדתי להדליק איתה נרות, דודה שלי הייתה צריכה סוכר לקפה היא ראתה אותי.
השפלתי מבט היא הסתכלה עלי ואמרה “מה את עושה פה?” סיפרתי לה למה ועל זה שהשכנה גרה לבד.
קיוויתי שהיא לא תכעס. היא הסתכלה עלי בחיוך ואמרה “היית יכולה להגיד לי, הייתי מבינה. מחר אני באה איתך להדליק איתה נרות.”
חשתי הקלה ושמחתי נורא קפצתי על דודה שלי ונתתי ללה חיבוק ובנר השמיני דודה שלי חיבקה את השכנה אמרה תודה וגם, ששנה הבאה תבוא לחגוג איתה.
כשהמשפחה שלי חזרה מניו-יורק סיפרתי להם את כל מה שקרה. הם הסתכלו אחד על השני, ואמרו בחיוך “אם תרצי נחגוג שנה הבאה חנוכה.”
התרגשתי מאד והנה היום אנו חוגגים את חג החנוכה, עם דודה שלי שאף פעם לא חגגה ועם השכנה שהייתה לבד כל השנים.
והיום, היום הבנתי מה משמעות המשפט “יגעת ומצאת, תאמין.” כי כשכל כך התרגשתי ולא ויתרתי לחגוג את חג החנוכה, לא רק שאני זכיתי אלא גם זיכיתי משפחה שלמה ושכנה אחת שהייתה לבד כל השנים ועכשיו היא כבר חלק מהמשפחה.
