מתיר אסורים

בס”ד

מתיר אסורים

מאת : דויד ארביב

הרב קוק נולד בשנת הת’רכ”ה ונפטר בשנת ה’תרצ”ה. לאחר עלייתו לארץ ישראל, הוא          מאוד העריך את הציונים והם העריכו אותו

בעירה גריבה שבליטא גר הרב קוק והוריו היו הרב שלמה זלמן ואשתו הרבנית פרעא זלאטא  בזמן שהרב  היה בחור הוא ידע הרבה תורה אבל הוא לא היה מקובל ברבנות כיום ולא הכירו אותו כל כך ולא ידעו את גדולתו אז היה מוכר מכולת רגיל והיו אנשים רשעים שאמרו עליו לשלטון שקרים והם לקחו אותו לכלא הרב קוק רצה לעשות מצווה ולהוציא אותו מהכלא והשלטון אמר לו שבשביל להצילו צריך 1000 זהובים הרב בלך בין הבתים בעירה והסיג כ850 זהובים אחרי שהוא הגיע לבית העשיר של העירה הוא דפק בדלת והמשרת שלו פתח לו ושאל: “מה אתה רוצה” הרב קוק אמר לו: “את הגביר בבקשה” המשרת הביא לו את הגביר הגביר שאל אותו מה אתה רוצה הרב קוק אמר לו: “אני צריך כסף ל”מתיר אסורים””

הגביר אמר לו: ” אין סיכוי שאני מביא לך סתם ככה כסף” הרב ניסה לשכנו בכל דרך אפשרית ולבסוף הגביר אמר לו: “בגלל שאתה כל כך חופר ולא נתת לי לישון אני אומר לכל העירה לא לתרום לך  ולא תקבל מה שרצית” הרב אמר: “בסדר ה’ יעזור לי”  והרב הלך לביתו והגביר אמר למשרתו: “לך תגיד לכולם לא לתרום למשהו הזה ותתלה שלטים שכתוב בהם לא לתרום לו” והמשרת עשה את זה והרב למחרת הרב קום בבוקר והלך בין שאר הבתים ואף אחד לא תרם לו ובינתיים  הגביר חלה במחלה קשה מאוד והוא הלך לרב האזור הרב בדק אותו ושאל אותו: “העלבת תלמיד חכם בזמן האחרון?” הגביר אמר לו: “תודה הרב אני יודע מה עשיתי” והגביר חזר לביתו ואמר למשרת שלו: “בוא תחפש לי את מי שהיה פה אתמול”  לאחר שעה המשרת מצא את הרב קוק והביא אותו לגביר והגביר אמר לרב: “אתה סולח לי?” הרב אמר לו: “אני סולח אבל אתה צריך לתת את הסכום שחסר להתיר את האסיר ואני יסלח” הגביר נתן לרב את הכסף שהיה צריך להתיר את האסיר והגביר יתרפא והרב התיר את האסיר

סוף