יום אחד אבא שלי הפתיע אותי והביא לי משקפיים מיוחדות. מה שמיוחד במשקפיים האלה זה שאפשר לראות דברים מיוחדים: ספיידרמן, בית המקדש, כרישים ורכבת הרים בתלת מיימד, כאילו זה אמיתי. וואו איזה מגניב צעקתי בקול רם. ואחותי חטפה לי את המשקפיים כי היא רצתה לראות גם, בהתחלה התעצבנתי כי היא לא ביקשה רשות, ואבא שלי מאר לא נורא, היא מתלהבת אל תכעס עליה, היא רק ילדה קטנה. אז הגברתי ולא צעקתי עלייה בסוף החלטנו שעושים תורות היא תהיה 30 שניות ואחר כך אני 30 שניות, אבא עזר לנו למדוד את הזמן, הוא שם לנו טיימר וכך עקבנו אחרי זמן. שנינו נהננו מאד מהמשקפיים המיוחדות. אמרנו לאבא תודה רבה, הוא אמר העיקר שתיהנו מהמשקפיים ותהיו חברים טובים.
הרפתקה באמצע הלילה
הרפתקה באמצע הלילה זה היה ביום שני בערב בשעה 9:27. צרחה נשמעה מהבית של השכנים וזאת לא הייתה צרחה של שמחה. לא כל כך הבנתי