בס’ד
משלוח המנות
הכל התחיל בשנת התרכ”ה הרב קוק נולד 1856 עד 1935. הרב קוק, זצ”ל, כשלמד בישיבה לא היה בין תלמידים החכמים והבולטים. היה לו מוסר ומידות טובות שהגיעו עליו חשק להיות יותר טוב .
מהמלמדים שלו הוא למד דברים טובים, הוא למד יום ולילה.
הרב שלו אהב אותו תמיד כי הוא היה תמיד לומד מקשיב בשיעור הוא היה מקפיד על הלימודים ואהוב על כולם.
כשהרב קוק גדל הגיע פורים , וכל המשפחה התארגנה עם תחפושות ממתקים אריזות יין וכ’ו כולם התרגשו מאוד והשמחה הורגשה באוויר.
פורים הגיע, וכבכול בית יהודי, הרב קוק ומשפחתו הכינו משלוחי מנות.
כשהרב רצה ללכת לבית הכנסת לתפילת שחרית הוא פתח את הדלת ונדהם למראה עיניו – תורים שלמים של אנשים, עם ילדים, אבות ואימהות עמוסים במשלוחי מנות כל אחד בתורו מביא לרב את המשלוח מקבל גם משלוח ומקבל גם ברכה מתפלל עם הרב, יוצא מהבית עם משלוח מנות, עם שימחה בלב ועם ברכה מהרב.
ובשכוב הרב על ערש יצועיו , ה’ גילה לו ברוח הקודש שיש עני רעב בלי כסף ואף אחד לא הביא לו משלוח מנות.
בנוסף, אין לו כסף לקנות אוכל לעצמו.
הרב קוק שראה את זה בעיני רוחו, התלבש חם [היה באותו זמן חורף] והתחיל לצעוד לכיוון העני.
באמצע הדרך, הרב קוק לא ידע לאן ללכת ואיך להגיע לעני, הוא איבד את הדרך..
אבל הרב קוק מכיר את נפלאות השם, הרב יודע שזו דרך של ה לבחון אותו אם ימסור נפש על המצווה או יוותר, ובגלל זה בדווקא, כהגיע אליו קושי, הוא לא ויתר הוא והמשיך בדרך למצוא את העני.
הוא חיפש את העני שעות רבות עד שפתאום הגיעה רכב [פעם זה לא היה כמו היום שיש רכב לכל אחד פעם זה היה שרק לעשירים היה רכב] האיש שהיה ברכב שאל את הרב קוק הרב רוצה טרמפ למקום שהוא צריך?
הרב קוק שאל את האיש עם הוא ראה את העני האיש אמר לרב קוק שהוא ראה אותו מוקדם יותר..
הרב קוק עלה לרכב עם משלח המנות . כשהרב ירד מהרכב של האיש, נסע העני שראה את הרב קוק מתקרב אליו עם משלוח מנות בידו, היה בטוח שמשלוח המנות שהרב אוחז לא בשבילו, הוא היה מיואש,הוא ראה כל היום איזה 100 אנשים עוברים עם משלוח מנות ואף אחד לא נתן לו .. אבל הוא לא דמיין את מה שייקרה לו מיד…
הרב ניגש אל העני , העני היה המום למראה עניו..
הרב הרים את העני הם הלכו ביחד לבית של הרב קוק הם אכלו ביחד עם המשפחה באווירה נעימה, חמה ומשפחתית שביתה כל כך חסרה לעני הבודד.
המשפחה, הדומה לראות המשפחה, הייתה רגילה בגמילול חסדים ומתן בסתר. הם היו רגילים שעניים באים לבית שלהם ושמחו על היהודי החדש שהגיע לסעוד איתם.
הרב שם לב שהעני היה שמח יותר משהיה לפני שהגיע אליו וזה עשה לו טוב, הוא חש שמילא את מצוותו היומית בעשיית חסדים, ובפרט בחג הפורים הקדוש שכל כולו מתנות לאביונים.
העני נשאר עם המשפחה של הרב קוק עד סוף פורים בסוף פורים העני מצא עבודה ולאט לאט, בחסדי השם, הוא הצליח להתפרנס עד שנעשה לעשיר מובלג.
אותו עשיר , הגיע לעיירה של הרב, וחיפש אותו כדי להחזיר לו טובה על זה שעזר לו להחיות את נפשו ברגעים קשים, הביא לו אוכל מקום לישון, מקום חם [פורים זה בחורף].
העשיר, שהיה עני, שאל אנשים בכל מקום איה הרב, חיפש אותו שעות שלמות עד שמצאו בבית המדרש לומד תורה.
הרב לא זיהה אותו כי כשהיה אצלו, היה עם בגדים קרועים ומוזנחים, ועכשיו הגיע בבגדי גביר נערץ ורוזן חשוב. .
הרב שאל את העשיר מי אתה? העשיר סיפר לרב שהוא העני שהרב הציל!
העשיר הוסיף:
“אני רוצה לתרום לקב סכום כסף נכבד עבור כל הכרכיות שלי ושל בני ביתו על ההצלה שהצלתני ” אמר.
אמר לו הרב,
כמי שהצילה אותך הצדקה לעניים,
אני מוסר את כל הצדקה הזו לעניים, הם יצטרכו אותה יותר.
הרבה עניים ניצלו בזכות זה.
זו המעלה של משלוח המנות בחג הפורים.
נהפוך הוא.
מצדקה לעני בפורים,
נהפך המזל של העני וזכה לעושר מופלג.
